לפני שנתיים. 1 ביולי 2022 בשעה 19:12
ככה זה כשאת משתמשת בעזרים חיצוניים לוויסות.
הלך העזר החיצוני - הלכה היכולת לווסת.
טפשה.
ואז. את גם בעיצומו של עיבוד רגשות מאסיבי שפשוט מפיל אותך. תרתי משמע. למיטה. לנשום כואב לך.
ואז, כמובן. יולי. (לכשעצמו זהו רק חודש. רק שהשנה יש לו משמעות כפולה ודוחה בשבילי).
בקיצור.
אני במרפסת שעות. כל היום ליתר דיוק.
ומסתבר שגם צריך להיות אמא.
ומסתבר 2 שאני לא יכולה ולא רוצה.
ומסתבר 3 - חופש גדול. כמובן. כמובן. הילדים בבית.
לומדים מאמא את רזי הדיכאון לפרטי פרטים.
מבלי להשמע דרמטית - הכל מרגיש דרמטי.
כשהדברים ״הקטנים״ נערמים.
בואו נמנע מעצות אחיתופל.
