לפני שנה. 5 בינואר 2023 בשעה 5:20
כבר יומיים שלא קראתי במכתב שביקשתי מעצמי (במכתב) לקרא כל יום לשארית חיי. המטפל שלי ישמח לשמוע. את האופייניות הזו לאופי חסר המשמעת שלי. וזה כשאני מנסה בכל מאודי.
חזרתי ללימודים. התגעגעתי 👱♀️
לפרצופים של חברי לכיתה. לשטויות של הפרופסורים.
בכלל. אני אוטוטו מסיימת סמסטר. פאק מי. אני בעדי.
הייתה תחושה של תקווה. כאילו הכל, עוד לא אבוד.
ואולי איזה רגש חיובי לגבי עצמי התגנב לו בשקט.
למה לא. ארשה לזה. כל עוד זה בא.
