סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני שנה. 20 בינואר 2023 בשעה 3:31

משאירה אותך על זה בוואטסאפ. לא נכנסת לקרא. 

התנודות הקיצוניות האלה בין הרצון לקרבה לבין ההתרחקות הטוטאלית. כי. ככה מרגיש לי כרגע. 

הרי לפני שניה הייתי מוכנה למכור כליה בשביל ליטוף ממך. 

ועכשיו.

כן. לא. תתקרב. תתרחק. התבנית הזו רלוונטית להכל בחיים שלי. להתלהבות. ואז אכזבה ושיעמום. מאוד רוצה. ואז מאוד לא צריכה. יש בי צדדים רכים מלאים ברוך ואהבה ואז אכזריות לשמה. לא פלא שאני חיה חיים כפולים. כל הזמן על קו התפר שבין כן. ללא. 

עכשיו שאני לא בטריגר קיומי. אני יכולה להתעלם ממך. להרבה זמן. כי אתה בן זונה. בדיוק כמוני. בא והולך. אוֹן ואז אוֹף. הקטיעות הזאת לא מסתדרת לכדי צליל. היא ארעית ואי אפשר לעשות ממנה דבר. כאוֹס. תמידי. 

 

אני חושבת שבטוּח לומר שאני לא טובה. בחיים. האלה.  

 

בייבי. בתחת שלי. 

 

לא. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י