חצי חפיסה. לא התרגשתי. חשבתי שאוהב את זה יותר אחרי שלא עישנתי חצי שנה. עכשיו היה לזה טעם של. סתם. דחסתי את החצי השני למגירה. ובכן. נרפאתי. 24 שעות. ואפילו תיפקדתי. התאפרתי. נכנסתי לרכב. נסעתי לקיבינימט. שבתי בשלום. רק היום הייתי אחראית לשתי זקפות. אחת הרגשתי מבעד למכנסיים כשהתחבקנו. ואת השניה. טוב. על השניה אני אחראית מזה שבע שנים. שבוע הבא יש לי שבוע עמוס. אתר הבניה בבית מתחיל להראות כמו עזה. בין ההריסות. אפשר לבוא לצלם כאן סרטוני תעמולה. אני הילדים והכלב בתוך הבלאגן. האבק. וחוסר האונים המשווע. אבוש חזר להיות מחרמן. ועם השנים הוא נהיה יותר. פתוח לרגש. אם פעם הייתה יוצאת לו פריחה למשמע המילים אני אוהבת אותך, היום הוא לא מתפתל ונסוג פיזית. רק מחייך. איך אני אוהבת אותם נכים רגשית. בכלל. יפה בעיני להכיר מישהו אינטימית לאורך זמן. אני אוהבת את אבולוצית הפרט בנסיבות מיניות. ולא רק. טוב. מספיק חרטוטים. ביי
לפני 11 חודשים. 25 בנובמבר 2023 בשעה 5:09
