סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 11 חודשים. 1 בדצמבר 2023 בשעה 4:09

בבקשה אל תסתירו מחברים שלכם שיש לכם סרטן. 

ואז תמותו. והם יצטרכו לגלות שאתם מתים בהודעת אבל בפיסבוק. ואז בוואטסאפ. 

 

 

שרון לסבית הולנדית​(נשלטת){annehmick} - מחבקת
ומשתפת
כשגילו לי סרטן לא רציתי שאף אחת תדע
רציתי להעלם
מחבקת
לפני 11 חודשים
bondman​(נשלט){FLR} - לא נעים לספר.
תכלס ההרגשה היא שאין לגיטימציה להיות חולה.
מניסיון.
לפני 11 חודשים
שרון לסבית הולנדית​(נשלטת){annehmick} - כל כך מסכימה
אמנם כבר 14 שנים אחרי
ועדיין ההרגשה של הגילוי הייתה של אסור לדבר על זה
לפני 11 חודשים
Shish​(שולטת) - מוזר לי, לא לגמרי לבינה את תחושת חוסר הלגיטימציה. כאילו, מי אני שאקשה עליהם עם הסרטן שלי כשלכל אחד יש צלחת מלאה משלו? לא חושבת שזה אמור לעבוד ככה... אבל לך תבין נפשו של אדם. זה כל כך אישי ואינדיבידואלי, ולכן מתיימר מצידי להבין.
לפני 11 חודשים
Shish​(שולטת) - אני איתך דוק, חברה עשתה פה בדיוק את זה ומלבד משפחה מיידים ושתי חברות (שנאלצו לסחוב את הסוד כשנתיים לבד...) לא שיתפה. אפילו מעצמה הסתירה חלקית ודרשה מהרופאים לא להגיד לה הכל. ההלם הרב מערכתי שכל המעגל נכנס אליו בקיץ האחרון היה פנומנלי. וזה מעגל שכבר סבל אובדן לא קל בשנים האחרונות (גם בלי מלחמות או פיגועים או דברים ארץ ישראליים כאלה...). אבל זה מהצד שלנו, הצד שמתמודד עם האובדן, לא הצד שחי את המחלה עצמה, איך אנחנו יכולים להחליט עבורם?
קשוח ביותר, מחבקת חזק חזק, 40 שניות לפחות. מתי יבואו ימים של בשורות טובות שוב? :(
לפני 11 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י