לפני 10 חודשים. 18 בינואר 2024 בשעה 4:23
מגע. אז היה לנו אימון מסכם. משהו מטורף שדי הפחיד אותי האמת. כל הציפיה. הפחד מלהכשל. ולא נשכח שלפני רגע עישנתי (לא עישון ממושך אבל חזרתי לכמה חפיסות) ולא בדיוק הייתי בכושר. ואמנם אני לא בדיוק בכושר אבל הפסקתי לעשן לחלוטין וחזרתי לקילומטרים וזה ממש ממש אבל ממש עזר לי באימון. שלא בדיוק היה אימון. זה היה סיכום אימון. שכלל הרבה דברים שלא קשורים לקרב מגע ישירות (כמו הרבה קרדיו ברמה של להקיא על עצמך).
כל המסביב היה בשביל לדמות מצבים, פחות ממושלמים. מצבי דחק פסיכים שבהם צריך לתפקד. ואכן, תפקדתי. ואפילו לא הקאתי על עצמי. ואפילו בא לי לטפס על הר אוורסט. כי אני מרגישה שיכולה. זהו. לפני כל אימון אני משכנעת את עצמי לא ללכת. ואחרי כל אימון אני רק רוצה עוד ועוד ועוד. ועוד קצת.
לא ציפיתי. מעצמי. להתרגש מדברים כאלה. אומיפאקינגגוד 😁
