ובכן. יום ההולדת מתקרב בצעדי ענק. ואיתו, גם אני. מתקרבת לאיזה התמוטטות חמודה. למה לא?
בתור אדם לא חברותי בעליל אני מוצאת את עצמי חברותית יתר על המידה. ובכל זה אני מבינה שהגאולה שלי מעצמי תבוא אך ורק מחוץ לגבולות המאוד נוקשים שהקציתי לעצמי. בהחלט נעים לי יותר לשהות בחברת עצמי. ספרים. תקליטים. פודקסטים השלם את החסר. אבל הניתוק הזה מהסביבה. מהעולם. רק. מעמיק את הקושי בויסות. וחוסר אינטראקציה יוצר יותר פחד מאינטראקציה. והלוּפ הבלתי נגמר רק חוזר על עצמו עוד ועוד. עכשיו, כמעט כל יום המוח שלי מקצר. אני נעלבת. לא מבינה. מרגישה שלא מבינים אותי. אבל שלא כמו פעם זה לא גורם לי לרצות להתחבא. זאת אומרת. זה כן. אבל אני כמעט ולא נכנעת לדחף הזה יותר. אני בוכה. מתעצבנת. אבל נותנת לעצמי מרחב נשימה. מזכירה לעצמי שהטריגרים - הם רק טריגרים. באים והולכים. ולרוב אפילו לא קשורים לסיטואציה הנוכחית. קצת קשה למצא את האיזון הנכון שבין לא להוציא דברים מפרופורציות לבין הצבת גבולות ותגובה הולמת למצב. ללמוד לבטוח בעצמך זה בטוח הדבר הכי קשה שאי פעם עשיתי.
מפה לשם. אני עדיין עם ההחלטה שהחלטתי לגבי אבוש. לא ממקום של דווקא. לא ממקום של אני אראה לו. לא ממקום של שיחפש אותי הבן זונה. אני פשוט הבנתי שהוא לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה. ועל כן. אני לא שם. ומה שאני רוצה זה קרבה ואינטימיות וחברות. יותר מכל סקס מפגר ככל שיהיה. ולא רק שזה לא שם יותר. זה הגיע לקיצוניות דוחה של מה שהרגיש לי כמו ניצול ציני. אז לא. מה שיפה בכל הסיפור הזה, הוא שבכל השנים שאני מכירה את אבוש (כמעט שמונה שנים) הבן אדם מעולם לא היה כל כך עקבי. כל יום. כל סטורי. הראשון להסתכל.
זה כבר ממש לא מחמיא. כי לא באמת אכפת לו. אולי מעצבן אותו שאני מתעלמת ממנו. אני מחכה בקוצר רוח שיפסיק להסתכל. ויעלם. אל המרחב. למרות שמה שהוא מייצג בשבילי רגשית בטח לא יתמוסס עוד הרבה זמן. וזה בסדר. אני בסדר.
ועוד דברים שאני מגלה לקראת גיל הארבעים המזדיין שמתעתד עלי. ששום ריצה או אימונים או מקלחות קרות או צום של גם מאה ימים לא, אני חוזרת, *לא* יעבדו על הפצע שבפנים. ששום מדיטציה או גורו לא יוכלו לשבר הפנימי. ותאמינו לי - שאחותכם ניסתה. והיא קיצונית.
אז זהו.
אתמול זחלתי על הרצפה בג׳ים. לא זחלתי על הגחון מאז שהייתי תינוקת. המרפקים מושבתים ופצועים. אבל אני מרוצה מעצמי. אפילו מאוד. אני עייפה מכל העשיה. מדממת כמו פרה שחוטה. חרמנית. כמה חרמנית.
רות. עבור.
