לפני 11 חודשים. יום שישי, 4 באפריל 2025 בשעה 22:22
אותי להבין, למה הגברים שאני מושכת אלי כולם ללא יוצא מהכלל הינם אנשים מרצים. והם מרצים את כולם בחיים שלהם באופן חולני. אם יש משהו שאני לא סובלת. מלשון - סולדת, זה ריצוי. אני יודעת שבשביל להיות חלק מהדבר הזה שנקרא אנושות, נדרש ריצוי מסויים. במקום העבודה. עם המשפחה. בין בני זוג. עם הילדים. אבל. כשהריצוי יוצא מכלל שליטה זה לא מראה נעים לכל הדעות. למעשה, זה מראה מעורר רחמים. וזעם. אני מדברת רק על עצמי. בכל אופן. לא מבינה למה כל הגברים שאני מוצאת את עצמי איתם הם מרצים כפייתיים. שאגב, גם מרצים אותי. וגם מוצאים לנכון לתרגל עלי ״חוסר ריצוי״. בקיצור. אם יש לכם תשובות. תספקו אותן בבקשה.