הפוסט הקודם.
הֶסְפֵּד
זֶהוּ הַהֶסְפֵּד הָרִאשׁוֹן לִשְׁמֵי. אִם הַשָּׁנָה (35) אֶפְגֹּשׁ בְּמוֹתִי קִרְאוּ אוֹתוֹ בְּזוֹ הַשָּׂפָה. זוֹ בַּקָּשָׁתִי
בְּהֶכְרֵחַ גַּם זְמַנִּי הִגִּיעַ לְהַחְלֵץ מֵהַמַּלְכֹּדֶת
נִסְּיוֹנוֹתַי לְקַלֵּף אֶת רַגְלַי מֵהַדֶּבֶק קִבְּעוּ אוֹתִי בּוֹ עוֹד יוֹתֵר
גַּם הַשָּׁנָה לֹא מָצָאתִי אֶת עַצְמִי אַךְ לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי לְוַתֵּר
זֹאת אוֹמֶרֶת פָּעִיתִי לֹא פַּעַם מִפַּחַד וּבְעִקָּר מִכְּאֵב
אַךְ רַק בִּגְלַל שֶׁרָצִיתִי לָנוּחַ לֹא בְּהֶכְרֵחַ לְוַתֵּר
הַשָּׁנָה בִּמְיֻחָד שָׁאַלְתִּי לֹא פַּעַם - אֵיךְ בֶּאֱמֶת זֶה יִקְרֶה
תְּאוּנָה מַחֲרִידָה אוֹ אִבְחוּן מִצְעָר
מָה יִהְיֶה עִם כָּל הַהִתְחַיְּבוּיוֹת שֶׁטֶּרֶם הִסְפַּקְתִּי
אוֹ הַקַּו הָאָרֹךְ שֶׁדִּמְיַנְתִּי לוֹ אֹרֶךְ חַיִּים
הֲרֵי רָצִיתִי גַּם לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת
אַךְ בְּעִקָּר סָבַלְתִּי לִפְרָקִים
מִסְּבִיבֵי מְוַתְּרִים אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן נִפְרָדִים
וְהֵם בְּגִילִי מִי לְכָאן וּמִי לַחַיִּים -
אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא לְזֶה כָּכָה כְּשֶׁאַתָּה מְנֻטְרָל מֵעַצְמְךָ
עַל אוֹטוֹמָט כִּמְעַט בָּטוּחַ בְּכָל חֲזִית
וְהַמֶּרְחָק מֵעַצְמְךָ מַשְׁכִּיחַ אֲבָל לֹא מְשַׁכֵּךְ
הַגַּעֲגוּעַ נוֹתַר וְהָעֶצֶב נוֹשֵׁךְ
הָאִלְחוּשׁ שֶׁל פַּעַם לֹא מַתִּיר לֹא סוֹתֵר
וְהִנֵּה הַפַּעַם הַמָּחָר כְּבָר לֹא יַגִּיעַ
נוֹתַרְתֶּם אַתֶּם וְלֹא אָנֹכִי
לֹא עוֹד עֲיֵפוּת הַחֹמֶר אוֹ חַמְדָנוּת הַפַּחַד
לֹא עוֹד תְּהִיּוֹת חֲסֵרוֹת פֵּשֶׁר עַל טִיבוֹ שֶׁל הָרַעַד
הִנֵּה נִגְמַר וְאוּלַי הָיָה אֶפְשָׁר קְצָת יוֹתֵר?
עַל בָּטוּחַ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַאֲרִיךְ אֶת שְׁהוּתִי עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל אַחֵר
עַכְשָׁיו אֵין בִּי נִימוּס וּמֻתָּר כְּבָר לְשַׁחְרֵר אֶת הַזַּעַם
עַל לֶכְתֵי בְּטֶרֶם עֵת
עַל כָּל הַפְּעָמִים
עַל פַּעַם

