לפני 9 חודשים. יום רביעי, 4 ביוני 2025 בשעה 15:51
הייתי בהלוויה. אישה שמעולם לא עישנה מתה מסרטן הריאות בדמי ימיה. איזה עולם עקום. באו מלא אנשים. הילדים הספידו את אמא. ארבע שנים. לקבל כזאת אבחנה. גזר דין מוות. ושום דבר לא מכין אותך לרגע שבו הכל פשוט נגמר. לא הייתה עין אחת יבשה. ואמנם לא הכרתי אותה (הכרתי את אחיה) הצער כיסה אותי כמו שמיכה כבדה. ותהיתי מה יגידו עלי כשאני אלך. ומי יגיד. שוקלת לשבת לכתוב מכתבים לאהובים שלי. על כל מקרה שהמוות יבוא בשבילי (בקרוב ובהפתעה).