ימים מאז שאבוש ואני דיברנו.
אני עסוקה מדי בשביל להתפרק. היה רגע שבו חשבתי על אבוש וירדו לי דמעות. אתמול במקלחת חשבתי על אבוש כשגמרתי. גם שם בכיתי. בגלל שגמרתי. הוא מסתכל לי בסטטוס באובסס. אני שמה סטטוס בעיקר בשביל לראות את השם שלו. אבל אני חושבת שהגיע הזמן להעלם לגמרי. לחתוך. להפסיק לחפש אותו (בארכיון) בוואטסאפ. להפסיק לחפש את השם שלו בסטטוס. ובגדול - פשוט לשחרר. אני חושבת שאני יכולה. אני מקווה שאני יכולה. הביוץ מתחיל בקרוב. זה לא מעודד. במיוחד בגלל שאני חרמנית טילים כבר מעכשיו. בכל מקרה. אני כבר ילדה גדולה. וחרמנית. יש לי כל כך הרבה דברים לעשות. אין לי זמן. כן הייתי רוצה להזדיין כמו בהמות פשוטות ולקנח בזרע בתוכי. אבל שום זרע לא יספק אותי. ושום זין לא יספק אותי. רייקנות מכאנית לא מעיפה אותי כמו פעם (לא שאי פעם העיפה. אולי קצת הסיחה).
בכל מקרה. איזה פאקינג יום היום?🥱
יש לי תחביב חדש. למצוץ. קרח. זה ממש כייף.