סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 11 שנים. 5 באוקטובר 2013 בשעה 22:20

כרגיל הם התחילו להתווכח על משהו ואף אחד לא היה מוכן לוותר. הוא אמר לה להתחיל ללכת. היא חפרה את עקביה באדמה וסרבה. 

הדוברמן עמד ובהה בשניהם. שניה אחרי, הרצועה שלו הייתה כרוכה מסביב למותניים שלה. את מתחילה לזוז? הוא התחיל להתרחק. 

עכשיו הוא כבר רחוק מספיק. הוא לא יעיז לקרא לכלב. הוא לא יעיז.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י