לפני 11 שנים. 11 בנובמבר 2013 בשעה 3:22
אני רואה את ההמקום, אני שומעת את הרעשים, הכל בי מתהפך. אני נזרקת לבור עמוק וחשוך. אני שומעת את הקולות, אני מריחה את הריחות ואז בשניה אחת אני נעלמת. ובמקומי, יש רק פחד ובושה. יש את זו שכתבה בערך מיליון מילים לאלו שאף פעם לא קראו אותם. הגוף שלי מכווץ, כל כך מכווץ שאין בו כמעט אוויר, אין לו מקום לעבור. הכל תפוס, מוכן לקרב.
תחושות שתמונה אחת יכולה לעלות בי. וואו. טוב שעזבתי.
