לפני 9 שנים. 29 במאי 2015 בשעה 6:07
תקשיב לכוונות לא למילים. יש להן אופן
למצא את הדרך הנכונה למקום הלא נכון. תקשיב לי,
אומנם לא קופחנו במה שנדמה לנו שהיה חשוב -
מהתום לא טעמנו. אף אחד לא ליטף אותנו בלילה
והבטיח שהכל יהיה טוב. חרדת הנטישה מקרבת ביננו, גורמת לנו להצטופף כמו גורים יונקים. רק שאותנו כבר מזמן שכחו. הנחמה היחידה מתעוררת לנוכח הקזת דם הדדית. גם זו דרך להרגיש.
אין שום רצון לעזוב. למעשה, העובדה שאנחנו עדיין
כאן מוכיחה -שמי שלא היה לו אף פעם, לא יוותר בקלות על כלום.
