ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 8 שנים. 30 במרץ 2016 בשעה 16:14

לוקח לי חצי שניה לענות לך כשאתה כותב לי. בינתיים עברו שעתיים ואני מרגישה בדיוק כמו בפעם ההיא ששלחתי לך הודעת פרידה בנייד וציפיתי שהוא פשוט ישרף לי בידיים מהתגובה שלך. אולי יותר מהתגובה שלי.

ומתבונתו של חבר אחר שכתב לי לא מזמן על המקרה שלנו,  "אי אפשר להיפרד באמת. אפשר ללמוד פחות להתרגש מסימני חזרה".

 

#חושבת_על_זה

 

(בימים כתיקונם הייתי אומרת לעצמי, הוא חזר אליי. יומיים אחרי שהוא הבטיח. אבל חזר אליי. הוא אוהב אותי. ועכשיו כל מה שני רוצה זה לחיות בעולם שאין בו מיילים. ואין בו אותך) 

 

LoneRider​(שולט) - אני עדיין לא חבר, אבל התובנה האולי לא נעימה אבל בעיניי נכונה מאד, שאני יכול לתרום, זה שהכל זמני. לעתים שעה, לעתים שנתיים. אבל הכל זמני. וההבנה הזו עוזרת להביט בדברים מזוית אחרת, לאהוב חיבורים, להבין פרידות, להבין את הזמניות של החזרות.
לפני 8 שנים
mellory - שורפת את הגשר. ויום אחד אפסיק לבנות חדשים..
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י