מהפעם האחרונה שהזדיינתי.
מהפעם האחרונה שהזדיינו.
התישבנו בסלון לדבר גירושים. כיסינו אחד את השני בזעם כעס ודמעות. הייתי חייבת לשאול, שנזדיין?
מה להזדיין עכשיו. אנחנו נפרדים.
אפשר זיון אחרון? Encore כזה לזכר הימים הטובים?
לא. אי אפשר. איך את תמיד רוצה להזדיין ברגעים הכי לא מתאימים.
כבר הורדתי את המכנסיים לחצי.
אה, אתה לא רוצה להזדיין? להתלבש?
כן תתלבשי.
בסדר ( מרכינה ראש ולא מאמינה).
מתיישבת על הספה בתנוחה של ״עלוב בי עוד, לא הספיק לי״.
בסדר, תורידי את התחתונים.
מעיפה מעלי את כל הבגדים ומוכנה לזיון כמו כלבה מיוחמת.
הוא מוריד את הבגדים. לאט.
מסתכל עלי ואומר - רק אצלך הסקס לא קשור ברגש. רק אני לא מבין אם הסקס לא קשור ברגש, למה את תמיד בוכה כשאת גומרת. לא מבין. לעולם לא אבין.
אני יכולה לשבת עליך בבקשה?
אתה יכול בבקשה לתת לי להוביל? אל תשנה את המהירות גם כשאתה שומע אותי גונחת.
אתה יודע מה, אני עייפה מדי בשביל לגמור.
תגמור אתה.
את בטוחה?
כן.
למה אתה מגביר את הקצב?
אני תכף גומרת לך על הזין.
אל תזוז.
שלוש.
שתיים.
אחת.
אני פורצת בבכי מטורף.
לא מצליחה להרגע.
אתה משכיב אותי על השטיח עירומה וחודר אלי.
העור שלי הופך ליותר דק, בכל חדירה אני מאבדת עוד שכבה מיקרוסקופית. מי לעזאזל מזדיין עירום על השטיח?
מתי אתה גומר?
אני לא יכולה יותר. בבקשה תגמור. בבקשה.
רבע שעה אחרי.
אני לא יכולה יותר.
גם אני לא.
מתלבש. עוזב.
שולח לי הודעה מהדרך שאני האדם הכי נלוז שהוא מכיר.
למה לא גמרת?
כי את מחליאה אותי.
#חרמנית
