לפני 7 שנים. 10 בספטמבר 2017 בשעה 16:51
כמו טיפטוף איטי מהברז. לא לכאן ולא לכאן.
אתה על מצב ״זבוב״, ואני מחפשת עם מה אני יכולה למחוץ אותך.
נעזוב את הדיבור על כמה למה ולמי מגיע מה. כשאתה מקבל עוד קצת, טיפטיפה מהסם, אתה תמכור גם את אמא שלך אם צריך. רק שימשיך להגיע.
והוא מגיע, טיפה כנגד מתכת אל חלד. טיפה ועוד טיפה, שלעולם לא יתאספו לנפח מים מספק. ומהו סיפוק? רגע אחד שבו נדמה שהעולם כמו שסדרת אותו באמת מתקיים.
אני חושבת שאנסה לתלוש לעצמי יד. אתה יודע, בשביל שיהיה לי משהו אחר להתעסק בו.
#מנסהבכלכוחי