לפני 7 שנים. 12 בנובמבר 2017 בשעה 5:24
תמר מור סלע.
סיימתי לקרא. חושבת שזהו ספר מאוד חשוב. מעבר לכך שהוא מעניין ("בין אם את צעירה או מבוגרת, שמרנית או משוחררת, זו השלמה עם המיניות שלה וזו המבקשת לעצמה מיניות אחרת"), הוא ספר פותח. פותח תסריטים שונים לנשיות שונה, למקורות שונים, לדרכים שונות של התהוות קבלה והבנה במיניות.
לקחתי מכל 23 הסיפורים שהובאו. אך אחד מהם נגע לי במקום קרוב. וזהו סיפורה של אמה שם-בה אילון. מצאתי את עצמי מדגישה חלק מדבריה בעיפרון. המשפט הראשון שהדגשתי היה - "אהבה חופשית כמו שאני מכוונת אליה היא אהבה חופשית מפחד". כמובן שאין להתיחס למשפט הזה בלבד אלא לקונטקסט של הסיפור כולו ומי שיקרא את הספר יבין את המקום ממנו התחברתי אליה.
תקראו.