לפני 6 שנים. 9 במאי 2018 בשעה 4:43
כאילו מישהו הוריד את הלהבה בזהירות מירבית והכדור הפורח שעלה ועלה התחיל לרדת בבטחה בחזרה לארץ. כיסיתי את עצמי בנוצות עד שהיה בטוח להתחיל ללכת שוב. הרגלים חלשות אבל עדיין זוכרות איך ללכת וכל צעד משול להתפכחות. גאות הדמעות מזכה - הגוף הוא מצפן ואני הקברניט, שוטי שוטי ספינתי אל מרחבים חדשים.