אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 5 שנים. 24 ביוני 2018 בשעה 16:00

בוכה את עצמי לישון, מתעוררת עם דמעות בעיניים. אין בי כוח להלחם יותר באף אחד. מספיק. מה שצריך לקרות יקרה. 

*זה לא צעקה לעזרה. אני לא הולכת לעשות שום דבר* 

הולכת לנקות. ולבכות. ולבכות. ולבכות. 

אין לי שליטה על שום דבר. 

יש לי שתי אופציות, להסתכל על עצמי ולומר שאני דפוקה לחלוטין, להזכיר לעצמי את כל הדברים השליליים עוד פעם ועוד פעם. 

או שאני מסתכלת על עצמי בחמלה והבנה, אני לא בן אדם מושלם אבל הלב שלי נקי. ועל זה אני לעולם לא אתנצל. 

אני צריכה להגן על עצמי. מהכל. מכולם. 

מספיק. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י