סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 6 שנים. 8 באוגוסט 2018 בשעה 15:28

רחוב יהודה הנשיא, דקה הליכה מבית הספר הממלכתי דתי מוהליבר.  

גיל: שש עד שמונה. 

הייתה לי שכנה אחת, רוסיה (כמוני) אני לא זוכרת את שמה. 

אני זוכרת שהיה לי כדור טניס ירוק והייתי זורקת אותו כנגד הקיר של הבניין, אם לא הייתי תופסת אותו היא הייתה מרביצה לי. 

בכלל היא הייתה מרביצה לי בכל פעם שהיא חשבה שלא עשיתי את מה שהיא חשבה שהייתי צריכה לעשות.

 

#זכרונות  

 

דרקן ראהל​(נשלט){מית} - לי היה חבר שכשהיה מתעצבן היה מפיל אותי לרצפה, נשכב עלי, ותופס לי את הביצים.
למזלי, הייתי ילד ממש מעצבן
לפני 6 שנים
mellory - לא מאמינה שיש ילדים מעצבנים.
לפני 6 שנים
גבר שקט - חייבת להיות מדוייקת
לפני 6 שנים
mellory - כשהרגשות והאמונות מאז מנהלים לנו את החיים היום- הדיוק הוא הכרח.
לפני 6 שנים
גבר שקט - דיוק רוסי, אין טעויות
אוהב
אותן
לפני 6 שנים
mellory - תראה, אמא שלה הייתה מפוצצת אותה מכות. זה לא דיוק זה השפלה והתעללות שאין כמוהם.
לפני 6 שנים
גבר שקט - זה לא דיוק או חינוך
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י