אחד הדוחים. רציתי לכתוב הטובים אבל המילה דוחה מתארת את זה יותר טוב.
בקיצור הייתי בת 21 או 22 התחלתי לעבוד עם בוס חדש. הוא בדיוק היה נשוי ואוטוטו אבא.
יצא לנו לעבוד ימים שלמים ביחד ואיכשהו קלטתי את הראש המלוכלך שלו ואמרתי לו שהבחורה שהוא רוצה לזיין ממש טיפשה. אבל ממש. מפה לשם איכשהו (כן איכשהו באמת) התפתינו אחד לשניה. היה לוקח אותי לבית של אחותו (שהכרתי) ומזיין אותי בתחת בחדר השינה שלה ושל בעלה. היה נותן לי למצוץ לו כשהיה מסיע אותי הביתה בזמן שהוא מדבר עם אישתו בטלפון וגומר לי בפה תוך כדי.
כשהיינו נפגשים חברתית כל העובדות האחרות היה מדברות עליו כמה הוא כזה וכמה הוא כזה ואני ישבתי בשקט והקאתי קצת בפה כי ידעתי בדיוק איזה טעם יש למישמיש הזה, שיער הערווה שלו עדיין היה תקוע לי בין השיניים.
לפני שהבת הראשונה שלו נולדה הם התלבטו בשמות והיום כל פעם כשאני רואה את הבת שלו בפיסבוק אני תמיד נזכרת שאני הצעתי לו לקרא לה בשם הזה.
אני זוכרת פעם אחת לקראת החגים ישבו ברכב שלו אחרי זיון והנה הוא מספר לי שהוא קנה לאישתו סושי לארוחת ערב ופיג׳מה בתור מתנה. ואז הוא הסתכל לי בעיניים ואמר ״אני אוהב את אישתי את יודעת״.
כן כמובן עניתי לו. אני רואה.
שוב פעם עולה תמונה שלהם בפיד של הפייסבוק. תאמת? נראים מעולה שנים אחרי. שלושה ילדים ובית למופת.
כבר אז הייתי חרא קטנה שלא בדיוק הרגישה אשמה כשזין ששיך לאחרת היה תקוע לי עמוק בתוך התחת.
מצד שני - אף אחד מהנשואים שהייתי איתם מעולם לא היה יותר מחפץ מעבר. משמע - הם באו לי טוב כי ידעתי שאני לא צריכה להוכיח להם כלום. התפקיד שלי להיות זונה.
אני יכולה להתמודד עם ציפיות מזונה.
חשבתי שהוא היה הנשוי הראשון שלי ואז נזכרתי בחבר הנשוי של חבר קודם שלי.
שלום, שמי **** ואני חרא.
כולכם כולל כולכם הייתם לגמרי מיותרים.
בלי לצאת בהצהרות, רק אומר - שכבר תרמתי במשרד.
