לפני 5 שנים. 18 באוגוסט 2019 בשעה 15:13
אני יושבת על המכסה הזה מאז שאני בת שש. בכל הכוח.
עם כל מה שיש לי. שיניתי את השם. ובלי שום מבטא אפילו עבדתי על עצמי בארץ זרה. (שוב ושוב ואז שוב) מדי פעם הייתי מזכירה לעצמי שאני בכלל לא משם. אבל זה היה עובר ליד ולא ממש שקע.
הייתי בשוק כשמישהו אמר לי - אה את מהגרת.
מי מהגרת? אתה מדבר איתי? עלי?
מהגרת נשמע לי כמו מפגרת.
אז המכסה הזה.
המכסה הזה.
אני לא מוכנה לרדת מהמכסה הזה.
אבל אני מוכנה להודות שיש מכסה ואני יושבת עליו חזק.
