לפני 5 שנים. 25 באוגוסט 2019 בשעה 4:18
באמת אפשר לדעת על בן האדם מהכתוב.
בואו, לא באמת אפשר לדעת בן אדם במציאות.
אני זוכרת משפט אחד (מני רבים) שאבא שלי אמר לי כשסיפרתי לו על החבר המתעלל בגיל שבע עשרה. אולי קצת יותר.
נפש האדם היא יער שחור.
לא באמת אפשר לראות ולדעת. האדם עצמו לא תמיד יודע.
ועכשיו שאני נזכרת במשפט הזה - פתאום עולות בי מחשבות אחרות. גם עליו.
כמה זמן אף אחד לא נגע בי.
האירוניה.
הפכתי את המגע לשפה הכי טובה שלי.
ואף אחד לא נוגע בי. ואני לא נוגעת באף אחד.
כמה זה הפך לכלי נשק ציני במציאות שלי.
אני לא רוצה לפגוע באף אחד יותר.
אני לא רוצה לפגוע בעצמי יותר.
