סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Life Is Bliss

כְּשֶׁהַחֵךְ טֶרֶם קָבַע אִם הַטַּעַם טוֹב אוֹ מַחְלִיא וְהַפֶּה נִפְתָּח שׁוּב וָשׁוּב לְהָכִיל
לפני 5 שנים. 12 בספטמבר 2019 בשעה 2:17

טובי המראיינים, נכנסתי לך לבפנוכו וחקרתי. 

שאלתי מלא שאלות. את רובן אני לא זוכרת בכלל גם לא את התשובות. ושתי שאלות נחרטו. 

מה החרטה/פספוס הכי גדולים בחיים שלך? 

שלא הצלחתי ליצור קשר עם הבת שלי. והיא כבר גדולה. 

כנראה שכל מה שטפטפתי לו על דאדי אישיוז חלחל. אפילו שרק דיברתי על עצמי. מעניין אם הוא תיאר את הבת שלו מזדיינת עם מישהו כפול שלוש מגילה או לחילופין נישאת לגרסא הצעירה של עצמו. כי איזה עוד בחירות יהיו לה בעצם? 

 

מי הכי פגע בך בחיים. יותר מכולם? 

 

לא היה בתשובה שלך שום היסוס. לא עברה מאית שניה לפני שירית - אבא שלי. (אבא שנהג לפוצץ ילד במכות מינקות עד הסוף עד שעזבת את הבית והתגייסת) 

 

לא המשכתי לשאול אותך אם בגלל זה אתה אבא קשה, ביקורתי, בעל חוקי ברזל ומשמעת בל יעברו. 

יש גבול. 

נעזוב את כל סיפורי הפסיכולוגיה/רוחניות ושות בצד. 

זו הייתה הפעם האחרונה שהתראנו. 

שכבת על המיטה שלי אחרי זיון ומקלחת מוכן ומזומן לעוף מהבית שלי לפני שעה. ללכת לשחק גולף עם ״החברים״ אחרי שרוקנת את הביצים בתוכי. 

 

אני לא יודעת בת כמה הייתי, אולי עשר אולי יותר. שכבתי במיטה שלי בחושך. משהו העציב אותי ובכיתי נורא. 

אבא נכנס לחדר לוודא שאני ואחותי ישנות.

הייתה לי משאלה כמוסה, אפילו שעצמתי את העיניים חזק חזק כאילו אני ישנה - רציתי, קיוויתי, ייחלתי שאולי רק אולי, יצליח לראות את השבילים הרטובים על פניי.

הרגשתי את הלחות על הפנים. רציתי שיראה.

הוא סגר את הדלת אחריו והלך.

 

בדיעבד אני מבינה שלא היה יכול לראות גם אם היה מנסה. היה חושך. ושבילים רטובים אפשר לפספס אפילו באור.

 

אני מתגעגעת אליך? או אני מתגעגעת אליך? 

או אני מתגעגעת למי שחשבתי שאני לפני שהתחלתי לחשוב שאני לא. 

 

הכי כייף להתערבב עם עצמך ככה. 

 

והיום, בלי שום התראה באופן מפתיע לחלוטין הדמעות נקווו 

ולא הפסיקו. רק כמה דקות לפני העזיבה שלך. לא יכולתי לחכות כמה דקות? 

 

וככה ראית אותי מתפתלת מתחת לשמיכה, תנוחת עובּר ממררת את עצמי לדעת. 

אני לא נכונה לעשות זאת מול קהל. 

וראית. ראית לי בתחתית. בעצוב. בפחד. 

ולא הלכת. 

 

נשארת לידי. 

הבכי התגבר יותר ויותר. כבר אי אפשר למשוך באף הוא סתום לחלוטין. השיעול לא שיעול מראה אותותיו. 

אני שונא להשאיר אותך ככה. 

אל תדאג. אני אהיה בסדר. 

את כבר בסדר. 

 

נדבר בערב. 

 

שלושה גברים. שלוש סיפורים. כולם מסתובבים על ציר של ילדה שעדיין תקועה בחדר הילדות שלה מסובבת תקליטים יושבת על הסורגים של החלון ושרה. בין היתר. 

 

 

 

 

Alpha1one1​(שולט) - Damn.... הרגת על הבוקר .
מהמם
לפני 5 שנים
mellory - ❤️
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י