נכנסת למיטה מכבה את האור מורידה את התחתונים לחצי תורן ומחרמנת את עצמי יפה לפני שאני מתחילה לגעת.
מנסה להעביר את הילדון בפנטזיות הסקס, בכל זאת הוא נוסע מתמיד בשבועות האחרונים והוא מראה פוטנציאל לא רע.
מכינה את האצבעות ומתחילה לתת עבודה מנסה לחשוב על הזקפה התמידית והראש הסוטה על ההתמסרות הטוטאלית וההבנה המדוייקת של הצרכים הסוטים שלי. אני אפילו מביאה ילדון אחר שכיכב לפני כמה שנים כתגבורת לפנטזיה. הבן זונה הפעור עשה בי מעשים שלאף גבר מבוגר לא היה אומץ.
וככה בעוד אני מנסה להריץ את העגלה במעלה ההר בדרך לפסגה הנכספת הראש משנה כיוון ואני מוצאת את עצמי במפולת לכיוון השני. אבאלה הזקן השמן החבוט קוטע את הרצף ואני מדמיינת אותו גוהר מעלי מזיע ונוהם. יש לו נהמות נואשות. עמוקות. במיוחד כשהוא משחרר את כל עול העולם לתוכי.
בקיצור, דרדרתי את עצמי במדרון הידוע. הילד היפה עם המבטא הצרפתי והגוף המושלם לא עבר את הסף. לבינתיים.
אני בכל זאת אישה של הרגלים. לא אוהבת שינויים.
ובדרך כלל מתנגדת עד הסוף. והוא מר.
גמרתי פעמיים. זה היה פרווה לגמרי. מכני ולא ממלא.
ובנושא אחר , אני מתגעגעת לזין הבית. במיוחד כשאנחנו מבלים ביחד. מתקרבים (ומתרחקים כמובן). נמנעים ממערכת מינית כי שנינו יודעים באיזו תחנה הרכבת הזו עוצרת. רמז. היא לא.
אני מרשה לעצמי את הפיזור הזה בכל תחום בחיים. כמעט.
אבל כשזה מגיע לאורגזמות אני צריכה דיוק של לייזר אחרת זה לא עובד.
רותי רוצה לגמור חזק. וטוב.
