כשמישהו אומר לכם במפורש שמה שקרה לו היה התעללות לשמה תנסו בכל מאודכם גם אם כל כך בא לכם - לא להגן על הצד המתעלל. אף אחד לא רוצה לשמוע את סוללת התירוצים שיש באמתחתם לטובת המתעלל.
וגם, מי שמחפה/מגן/מתרץ את הממתעלל שלכם - עושה זאת כל הזמן מול שלו. מי שלא מזהה התנהגות רעילה וקשה באחרים מוחל לה בעולמו שלו.
אמנם שמרתי על תרבות הדיון, בפנים הכל שצף. אם היא הייתה לידי הייתי מוכנה ומזומנה לדפוק לה אגרוף לפאקינג פרצוף אבל בגלל שזה קרה בשיחת ווידאו הכעס גרם לי ״רק״ לרצות לנתק איתה את הקשר.
אז תודה לכעס שעלה להגן עלי. ותודה לעצמי על כך שלא וויתרתי ואמרתי לה שהזלזול שלה מכעיס מקומם ופוגע.
אני לא באמת שונאת אנשים. בטח לא את אלה שמסתננים ואיכשהו הופכים לחברים שלי למרות הכל.
אני פשוט לא מבינה אנשים וככך נמנעת באופן גורף מלהגיע למקומות האלה (של פגיעות מול אנשים)
ובנושא אחר לגמרי, אחרי שנים של דינמיקה קלוקלת ביני לבין דדי ומגמות חוזרות ונשנות של ניתוקים וחזרה, אתמול אחרי ניתוק מצידי קיבלת דיק פיק משירותים של מטוס.
הדבר הראשון שרציתי לעשות היה להגיב. לענות. כי כמה אתה פגיע כשאתה שולח תמונה של הזין שלך למישהי והיא לא מגיבה. כשהבנתי שהסיבה היחידה שרציתי להגיב הייתה בגלל שלא רציתי לפגוע בו. עצרתי.
לא בגלל שרציתי לפגוע בו (אין בי רוע לשם רוע או חינוך או העברת הנקודה).
אבל אם ההיענות שלי באה מהמקום הזה, כנראה שזה לא המקום הנכון. אם לא לפגוע בך אומר שאני פוגעת בצרכים שלי בגבולות שלי - אז לא. לא לא לא. לא.
ובנושא אחר. פוגשת את השמן הרבה פעמים לאחרונה.
שכחתי כמה התגעגעתי לדבר איתו.
הוא מצחיק לי את הרבי ופשוט קל לדבר איתו. אולי נחזור להיות בקשר. עכשיו שיש לו חברה ואין את הלחץ הרומנטי להתחתן🤷🏻♀️
יש בי אהבה והיא תנצח.
לא יודעת למה כתבתי את זה.