שאי אפשר ממש להבין איך זה להיות אישה, אמא לשני ילדים במשמורת מלאה אם ובכן א׳ - אינך אישה. ב׳- אינך אמא. ג׳-אינך מגדל שני ילדים בכוחות עצמך. ד׳- אינכם אני🤷🏻♀️
לכל אחד יש ״הבנה״ ו/או רעיון של איך החיים שלי נראים/מנוהלים.
כולם מניחים הנחות ובשאר הזמן מדמיינים מה ואיך הם היו עושים/מתנהלים במקומי.
תנוחו.
אני לא מתנצלת.
אני גם לא באמת כועסת על כך שאין לך שמץ של מושג סגול על סדרי העדיפויות שלי והבחירות שאני עושה.
הכל בסדר.
גם שהכל לא בסדר - זה שלי. תתעסקו בחיים שלכם.
או כמו שאני אומרת לילדים כשהם מתחילים להצביע על מה השני עושה או לא עושה - שכל אחד יתרכז בעצמו. תנו לאמא לטפל בכל השאר.
תנו לאמא לטפל בכל השאר חברים.
אם לא הצלחתם להשתרבב לחיי באופן כזה או אחר - אין צורך לספר לי סיפורי סבתא במסווה איומים פאסיבים.
אין טעם לחנך אותי שאני צריכה לטפל בעצמי (פירוש: על ידי בילוי איתכם) כי הילדים אוטוט גדלים ואני אשאר לבד.
אין לי זמן לטיולים. להשתכרויות חסרות טעם עם אנשים שאיני מכירה. לשיחות של שעות כשלא מתאים לי (ורוב הזמן לא מתאים לי). להעלבויות מפגרות כשאין מענה להודעה/שיחה.
שום דבר לא בכוח.
אני לא מתנשאת. אני לא מתעלמת.
כשבא לי אני שם. כשלא בא לי - זדיינו לי מהרשתית.
רות עבור.
🦄
(פוסטים שמצחיקים אותי)
