לפני 4 שנים. 20 בפברואר 2020 בשעה 6:23
לא באמת מגלה לפעמים עד כמה אני מסרסת בתור אישה.
עד כמה הגברים שנמשכים אלי אוהבים בדיוק את זה בי.
את הסרוס האיטי הפאסיבי ולעיתים המפגין והמתריס. ועם זאת אף פעם לא התחשק לי להיות ״שולטת״. אף פעם לא התחשק לי לשחק את התפקיד הזה בהגדרה. להיפך - יש לי סלידה. מי בכלל רוצה לשלוט באנשים? בהגדרה...
כן כן. כן. פיצויים. עניינים. בלה בלה בלה.
ואני בכלל לא רואה את עצמי ככזו.
כמו דימוי גוף מעוות - כל מה שאני מצליחה לראות בי זה את הילדה הקטנה. האמפטית. המכילה. האוהבת. אבל משהו בי תמיד גורם להתנגדות בצד השני ואז אני עולה עליו ומזיינת לו את המוח. בעיקר זה שבין הרגליים.
אני צריכה מגרש משחקים אחר.
עובדה שגיליתי על עצמי לאחרונה -
אני בוודאות לא לסבית 😂
רות עבור
(נא לשמור על ארשת פנים רצינית)