לפני 4 שנים. 21 בפברואר 2020 בשעה 0:46
בימים האחרונים תת המודע שלי מפשל.
זה מרגיש כאילו הים שלי מקיא לתוך עצמו.
יש לי 444 מיילים שלא נקראו ופס וורוד בשיער.
כל כך לא רציתי לעשות את הפס המטופש הזה ולו רק בגלל שזרקתי משכורת על הצבע לפני רגע.
אבל ישבתי מול העקומה הזאת ונתתי לה למרוח את החרא הזה בשיער שלי.
מה הבעיה לומר - שיניתי את דעתי אני לא רוצה. זה לא מתאים.
ישבתי והיא התקרבה עם הפנים אל הפנים שלי, הוציא את הצבע מהשפורפרת ושפשפה אותו על קצוות השיער.
זה לא ורוד זה מג'נטה, זה יותר בהיר. ישבתי שם כמו פסל. לא הייתי יכולה לומר שום דבר. לא יכולתי לקום ולברוח.
כל מה שחשבתי עליו היה הסכום הלא הגיוני ששילמתי בשביל הצבע והנה אני יושבת שבועיים אחרי מול מישהי שמורחת לי שיט שאני לא רוצה על השיער ואני אפילו לא מתנגדת. אפילו לא קצת.
אפילו לא קצת.
השיער לא יחזור לצבע שלפני המג'נטה.
