לפני 4 שנים. 16 במרץ 2020 בשעה 16:27
זה טבעי לפחד כשדברים משתנים. או לפחות נדמה לך שהם משתנים.
אני שומעת ציפורים מצייצות. שמעתי אותן גם לקראת הבוקר כשטיפסתי על האי שלי באפיסת כוחות;
נבהלתי כל כך.
עד כדי כך שחזרתי לגוף של הפחד בזמן שכל מה שהיה בו רעד והגן עלי מהכל. ללא אבחנה. גם מעצמי. בעיקר מעצמי.
זה נגמר בקיתונות דם.
אני מבינה שגם לפחד - צריך.
וכמו שאני אומרת לבן שלי - אנחנו צריכים את הפחד. אנחנו נמות אם לא נפחד.
הציפורים שרות.
מותר לפחד.
ופשוט גם מותר.
בסימן אופטימיות.