לאתר קינקי כלשהו שהוא לא הכלוב.
עוברת על תמונות.
רואה גבר בשנות הארבעים שמן באופן מופרז. הוא קורא לעצמו כלבלב. כותב שהוא שמח. אני עוברת על התמונות שלו מתוך סקרנות גרידא. מגיעה לתמונה בה הוא שוכב ערום וקשור בתוך אמבטיה. משהו בגוף גדול הממדים במצג הזה עורר בי רחמים. הסתכלתי לעבר הפנים שלו והתמלאתי רחמים. שאלתי את עצמי אם אי פעם חיבקו את הדוב הזה. לא הייתי בטוחה לגבי התשובה. העיניים נהיו לחות. עזבתי את הפרופיל.
נכנסת לפרופיל אחר. לא מאמינה שהגבר בתמונות בן חמישים (פלוס?). מתחילה לעבור בין התמונות ובין היתר מזדעזעת קשות. גם הרגשתי את הכוס משחרר מיצים. מילים כמו פסיכופת סדיסט חולה נפש נאמרו בין תמונה לתמונה ואז נכנסתי לפרופיל של חברה שלו והחלטתי שגם אני רוצה אהבה כזאת. חולנית.
שאלה?
עד כמה אתם פתוחים לגבי הסטיות המיניות שלכם?
או שאתם כמוני בתוך הארון שבתוך הארון שבתוך הארון?
זאת אומרת בעיקר אך לא בהכרח מול פרטנרים מיניים. זהו.
יש לי כוח לעולם הזה.
אני חושבת שאני רוצה להתאהב שוב.
אבל משהו פסיכי. טוב. ארוך. כואב. מלטף.
אפילו אני לא בטוחה אם אני מדברת על אהבה או זין.
מה זה משנה.
לא זה ולא זה.
לעכשיו.
בא לי.
רות עבור זונות
