שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של רוצח

מחשבות, רגשות וחיים בצל המפלצת
לפני 14 שנים. 2 בינואר 2010 בשעה 14:52

שנה עברה ונראה כי חיי הגיעו למקום אותו לא הכרתי מעולם. למדתי לשלוט בשדים שלי, המפלצת שוקטת כעת, מחכה בצללים.
אני חופשי ! חופשי לעשות את כל אשר חפצתי, להשלים את אותן שנים אבודות של כאב ואובדן,לחוות את אותה ילדות שמעולם לא חוויותי.
אינני רואה את האור עדיין, אך גם לא את החושך. נראה כאילו הזמן עומד מלכת, ואני בעולמם של הבורגנים. עד כה לא הצלחתי להתמזג איתם, אין ביכולתי שלא לחוש כתייר אשר מקווה כי לעולם לא יחזור שוב לגיהנום.
הספקתי לבסס את מעמדי ואת כוחי אך לעולם לא הפסקתי לחשוש שכן כמעט ונגמרו הבריות אשר יודעת את סיפורי האמיתי. רובם לא שרדו וחלקם נעלמו, כאילו האדמה מחתה את זכרם, נראה כי אני האחרון במקום שכוח אל זה. הם רודפים אותי בחלומותיי ופחדי הוא לשכוח אותם.
הלילות שלי מלאים כעת בשינה, לעיתים רחוקות הסיוטים מגיעים. ומצבי הבריאותי השתפר פלאים. ניתן לומר כי נפשי התחילה את
תהליך החלמתה, בלב מלא אני מאמין כעת שהדבר ייתכן. במשך רוב הזמן אני עוסק בשגרת הבורגנות אך לעיתים קרובות אני מוחל על חטאי העבר ע"י עזרה לאותן נשמות טועות שנקלות בדרכי.
המעגל חזר לראשיתו, בידיוק כפי שהבטחת סנסיי, ההזדמנות ניתנה, לקחתי בלי לחשוב פעמיים.

מעולם לא שכחתי אותך חבר, נקמתי את מותך וזיכרונך הוא חלק ממני. קיימתי את אשר הבטחתי -
אני נוהג לבקר אותם כל ארבעה ירחים, אעשה כך עד יום מותי !


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י