גן עדן פרטי

היא הטילה עליי משימה השבוע. ללמוד את מילותיו של שיר מסויים ולשיר לה אותו בפעם הבאה שניפגש.
היא אוהבת שאני שר לה, או לפחות אוהבת לדרוש ממני לשיר לה. המלכה שלי.

כשעזבנו את המסיבה, ביום חמישי בלילה או בשישי לפנות בוקר, היא ביקשה שאשיר. למורת רוחה, טרם הספקתי ללמוד את המילים.
יודע. כשלתי במשימה. התחננתי לקבל הארכה, רק עד למחרת היום, ביודעי שניפגש. וביודעי שאולי לא יהיה לי די זמן ללמוד את המילים.
הגעתי הביתה ב-5:00, התעוררתי ב-10:00. ב- 11:00 הייתי בדרכי אליה שוב.
עד שהמלכה מגיעה למרכז, אני מצידי עושה מה שניתן כדי לבלות איתה עוד. ועוד. ועוד.

רגע לפני שיצאתי אליה, כתבתי על דף את המילים. זו דרכי ללמוד. בכתיבה. קל לי יותר לזכור, אחרי שאני כותב. הנה הן:

אז מי תרצי שאהיה, את יכולה לבחור בכל אחד
אחד שיקנא לך ואחד שלא,
או אחד שינגן בזמן שאת שורטת
את הלב שלו, את הלב שלו

אז מי תרצי שאהיה, אני כאן כדי לשחק למענך
אביר מאיזו אגדה, לפחות לעכשיו
או אחד שיחייך בזמן שתצחקי
מהכאב שלו, מהכאב שלו ומשלך

אז מי תרצי שאהיה
מי מכיר אותך טוב יותר ממני
אני תלוי בך ואני גם לא
ואין כמוני מבצע כל משחק שתדרשי ממני
ממני וממך

אז מי תרצי שאהיה נשאר משחק אחד ואחרון
שאני חייב או שאולי אני לא
אחד שיישאר שלך בזמן שאת מזמן כבר לא שלו,
כבר לא שלו, ולא שלך

למדתי בדרך את המילים. גידי גוב מבצע במקור. חבל שלא היה לי את השיר כדי לשמוע בדרך אליה.. אבל שרתי לעצמי..
בידיעה שכשאגיע
אני הולך לשיר אותו
לה..