שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תובנות רגעיות

היא רוקדת בצד במועדון. מניעה את גופה לצלילי המוזיקה. היא עוצמת את עיניה ונותנת לרעל של אליס קופר לחלחל אל עצמותיה. הוא נצמד אליה מאחורה כמו שהיא אוהבת. הריח שלו אופף אותה והראש שלה מסתחרר קלות, היא מחייכת חצי לעצמה וחצי אליו. הידיים שלו מטיילות על גופה בהתאמה לשיר, חודרות מתחת לחצאיתה המתנופפת מעלה מהריקוד וצובטות לה את הירכיים והתחת. הוא משחיל את ידיו מתחת לחולצתה במיומנות ומחלק צביטות לפיטמות הזקורות שלה. היא לא מעיזה להסתובב אליו, רק סופגת את נוכחותו. מדי פעם הוא מגניב גם צביטה לדגדגן והיא פולטת זעקה קטנה מעוצמת ההפתעה. היא מקווה שאף אחד לא שם לב ומתפלאת כשהרגשה חמימה עוברת בה בתגובה, אולי היא כן רוצה שמישהו ישים לב.
לפני 16 שנים. 26 בינואר 2008 בשעה 21:49

אוזני ארנב (יותר פרוותיות וחמודות מהקודמות)
גלימת דרקולה אדומה בוהקת (שעטלפית מסויימת אוהבת מאד)
כתר נוצץ וצבעוני
שרביט פיות
כנפי מלאך
הילת מלאך
קשת עם מחושי לבבות
אוזני מיני מאוס
עניבה מפסוספסת, אדומה-שחורה
עניבה כחולה כהה
עניבה סקוטית
קשת סקוטית
מסיכת עיניים אדומה
כפפות סאטן אדומות (שמישהי, אהמ אהמ, צריכה להחזיר לי)
כפפות תחרה שחורות-אדומות
כפפות מרושתות
גרבי רשת
גרבונים מפוספסים בשל צבעים
שרשרת דגלי ישראל (חכו ליום העצמאות!)
כובע משטרה צבאית
חולצת צבא


צריכה לקנות בפורים (איזה יופי שעוד מעט פורים!):
כובע סנטה (הקודם התפרק)
פיאות (סירוק לא החזיר את הסוררת לימים כתיקונם)
מסיכת זורו
אוזני חתול
וכל מה שיפול לי ליד בחנויות התחפושות 😱


מי בא להתחפש?

(מחכה לווסטלי שיבוא להתחפש שוב ואולי גם ירענן את המלאי)

לפני 16 שנים. 24 בינואר 2008 בשעה 15:08

לקחתי כמעט שבוע חופש, מיום שישי עד יום חמישי (כולל) - 8-14.2.08

המכרז לזמני הפנוי נפתח. אני אשת שיחה מרתקת, שטותניקית מובהקת, סאבית דומיננטית, שולטת מתוקה, חובבת סרטים מצויירים, צילום ופליסטיישן 😄
יש להגיש את ההצעות המנומקות עם תאריכים בשלושה העתקים עד ה 2.2.08.

נ.ב. ניתן לשחד אותי עם סושי, בגדי פטיש או צעצועים מאירים ו/או עושים קולות :)

לפני 16 שנים. 22 בינואר 2008 בשעה 13:15

עיני מכוסות ואני קשורה לכסאי
לפקודתך אני פותחת את פי, מאפשרת לך להעניק לי מגוון טעמים ומרקמים מעוררים
אגוזים, שקדים מצופים, תותים, תפוזים, תפוחים, אגסים, צימוקים, תאנים, אננס...
ולקינוח...?
אני בטוחה שתוכל לחשוב על משהו טבעי אחר ;)

לפני 16 שנים. 21 בינואר 2008 בשעה 19:53

I can make a sissy boy feel like a powerful man and I can make a powerful man feel like a sissy boy



and I love it :)

לפני 16 שנים. 16 בינואר 2008 בשעה 9:39

במהלך השבוע האחרון פקדו אותי סיוטים. כל לילה לא יכולתי לישון מעבר לכמה שעות בלי לקום מסיוט מוזר זה או אחר. בנוסף, הגוף שלי תמיד מושפע ממצבים נפשיים ולכן התחיל כאות מחאה בהתפרקות משלו. הייתי צריכה חברה, לישון עם מישהו תומך בלילה, כדי להשקיט את הסיוטים.

אבל אני לא יכולה לישון בנוחות עם כל אחד. אפילו עם הקשר האחרון שהיה לי לא הצלחתי לישון לידו והייתי מתעוררת כמה פעמים במהלך הלילה, מאובנת מכיוון שלא זזתי במהלך השינה. רק אדם אחד אני מכירה שאני יכולה לישון לידו כמו תינוקת, אבל...
בלעתי את הגאווה (להראות חולשה והזדקקות?!) והמחשבה על ההשלכות ושלחתי אליו הודעה.

הגעתי אליו ולשם שינוי לא עישנו, לא שתינו, לא שכבנו... כלום. רק דיברנו על מה שהיה ואיך שנגמר וכל השינויים שעברנו מאז הפרידה(ות). החלפתי לפיג'מה והזדחלתי מתחת לשמיכה איתו, קפואה קלות מהחורף הארור. נצמדתי אליו כדי להתחמם והמשכנו לדבר, ניתחנו את הסיוטים שלי. הוא גם היה במצב גופני רעוע וכששמתי לו יד על המצח, הכאב ראש שלו עבר ולכן הוא התמרמר כשהזזתי את היד שלי מהבטן שלו, תינוק חולה שלי 😄 התכרבלנו ונרדמנו מהר. סופסוף עברתי לא רק לילה ללא סיוטים אלא גם לילה ללא חלומות וקימות באמצע הלילה. היה לי כל כך נעים וחמים בבוקר שבכלל לא רציתי לצאת מהמיטה... אפילו שקלתי להתקשר לעבודה ולהודיע שלא אגיע אך הפולנייה שבי לא נתנה לי P: אז קמתי, התארגנתי, נתתי לו חיבוק אחרון, יצאתי וסגרתי את הדלת עליו ועל הפרק הזה בחיים שלי.


כל אותו היום חשבתי על ניתוחי החלומות שעשינו במהלך הלילה. הבנתי והפנמתי שכל הסיוטים שלי היו בעצם איתותים, סימני אזהרה לכך שאני לא לוקחת אחריות על מעשיי והגיע הזמן להראות בגרות. מאז ומתמיד, אם לא ביצעתי משהו, התחמקתי מכך כי "שכחתי", "לא תמכו בי", "הייתי חולה", "לא הספקתי" ושאר תרוצים במקום לקום ולהצהיר- לא עשיתי, אשמתי. מעבר לזאת, הגיע הזמן שבמקום ואחפש תרוצים למעשיי, אבצע אותם.


מאז, הסיוטים פסקו 😄


לפני 16 שנים. 31 בדצמבר 2007 בשעה 8:06

הוא התקשר בדיוק בשעה שנקבעה. נתתי לו הוראות מדויקות כיצד להגיע אל ביתי וחיכיתי בציפייה מותחה. אנחנו מחליפים מסרים וסיפורים לוהטים במשך ימים מספר והיום המפגש. אני מחייכת לעצמי במחשבה על העונש הצפוי לו על כך שלא הגיע לפגישה הקודמת. הוא הזהיר אותי שסף הכאב שלו נמוך, אך אני חובבת הצלפות ולא מתכוונת לוותר. הוא נכנס לדירתי ואני נתקלת בהפתעה נעימה, התמונות ששלח לא החמיאו לו כלל וכלל. מולי עומד גבר גבוה ונאה, פנים קשוחות והכי חשוב, בעל רעמת שיער בלונדיני קצרצרה וחצופה. אני בודקת את שקית ההפתעות שהביא ומודדת חולצה וכובע של שוטרת צבאית בעוד הוא קופץ להביא סיגריות ושתייה. ממתי לוקח 20 דקות לקפוץ למכולת מעבר לכביש?! כשהוא חוזר הוא מתנצל על העיכוב אך מבחינתי הדבר גובל בזילזול.

אני פוקדת עליו להפשיל את מכנסיו ותחתוניו ולכרוע על ארבע. אני בוחנת את התחת המוצק הניצב מולי ואומרת; "חשבתי להיות נחמדה ולקדם את פניך בתלבושת תלמידת בית ספר אבל היום, אתה תהיה התלמידה. עכשיו אתה הולך לחטוף 5 הצלפות על כך שלא הגעת בפעם הקודמת. אני לא אוהבת שמבזבזים את זמני היקר." אני מוציאה את שוט הזנבות האהוב שלי ומעבירה את אצבעותיי בין רצועות האור הארוכות, הו איך שהתגעגעתי לתחושה שלו! אני מנחיתה על התחת החשוף שלו 5 הצלפות חזקות ומתענגת למראהו הקופץ מכל הצלפה.

"יש לך בחירה ואתה צריך להודות על כך שאני נותנת לך את האפשרות הזו. על האיחור שלך, אתה יכול לבחור בין 10 הצלפות בעוצמה שחטפת עכשיו או 20 בעוצמה נמוכה יותר." אני רואה אותו נרעד מהמחשבה על עוצמת ההצלפות כשהוא בוחר בעשרים ומחייכת בסיפוק. "אני לא מתכוונת לטרוח ולספור את ההצלפות, זהו תפקיד. אחרי כל הצלפה אני רוצה לשמוע אותך סופר ומתנצל. אם תתבלבל, אאלץ להתחיל מהתחלה ואני לא אוהבת עיכובים כאלו, אז תתרכז." אחד אחד הוא סופר את המלקות ומתנצל. למזלו ולצערי, הוא לא התבלבל בספירה. אני סוקרת את התחת שלו שקיבל גוון אדמדם והוא קופץ ממגע ידי שמחליק על עורו הדואב. מצקצקת בלשוני למראה השערות המרובות. איך אפשר לעבוד כך, באזור החביב שלי, כשהוא שעיר כל כך?

הוא נשכב במגבת על המיטה והתחת שלו קרץ אלי, מזמין לאירוח של הצעצוע החביב עלי. שרשרת חרוזים אנלית ורודה בצורת זחל חייכני מוצא את דרכו החוצה מארגז הצעצועים שלי ומוכנס אט אט במהלך הגילוח הארוך אך התוצאה שווה זאת. עכשיו העור שלו חלק ויהיה לי נעים לשחק באזור. הוא נשלח להתקלח ולהתנקות לעומק. כשהוא חוזר לחדרי, התלבושת האהובה עלי מחכה לו. הוא מכפתר עליו את החולצה הלבנה הארוכה, עונב את העניבה המשובצת ורוכס את החצאית הסקוטית. אני מביטה על התוצאה בסיפוק. אכן, תלמידת בה"ס למופת. אך אותה תלמידה השאירה מאחוריה מקלחת ספוגת מים ולכן נשלחה כלאחר כבוד לקרצף את הרצפה כשהיא על ברכיה וכך גם זחלה חזרה לחדרי כשהתוצאה השביעה רצון.

התלמידה שלי טענה שיש לה ידע לא מבוטל בציונות, פוליטיקה, צה"ל וכו' והחלטתי להעמיד זאת למבחן. שלחתי אותה לשבת על השרפרף, הודעתי לה להניח את ידיה על ברכיה ושאל לה להזיזן. אני אשאל את השאלות. על כל תשובה נכונה, תזכה בצ'ופר. כל תשובה לא נכונה, תגרור עונש. להפתעתי הרבה, התלמידה אכן שקדה על לימודיה וכמעט כל תשובה היתה נכונה. מעטות היו המכות הקלות בין רגליה כשחצאיתה מורמת. כל תשובה נכונה זיכתה אותה בהרחה של תחתוני, ליקוקן מבעד לבד ובהמשך אף הסטתי אותן לגישה נוחה יותר, נותנת ללשונה לשוטט בתוכי.

האזיקים והקולר שהיו מונחים על הספה ליד קרצו לי. פקדתי עליו להתפשט וענדתי לו אותם, מחברת את השרשרת הכבדה לקולר. התיישבתי לי בנוחות ופקדתי עליו לענג את עצמו עד שרציתי לחקור את האזור האהוב עלי. השכבתי אותו על המיטה וסקרתי את האזור החף משערות שניצב מולי כשהוא פיסק את ישבנו בשבילי. הוצאתי את הקרם גוף בריח קוקוס שלי, משועשעת מהמחשבה שהוא חלק ונקי בשבילי ועוד מעט יהיה גם ריחני ושלחתי אצבע לאזור. הגניחות לא איחרו לבוא ולמרות שהוא טען שאינו יכול להתמודד עם יותר מאצבע אחת, הוא קיבל לתוכו יותר משחשב, עד שהתפרק לו באורגזמה משחררת.

לפני 16 שנים. 29 בדצמבר 2007 בשעה 11:36

טאבי הגיע אלי והתארגנו למסיבת התחפושות. אין דבר אהוב עלי יותר מלהתחפש (טוב נו, אולי חוץ מגברים בחצאיות :). מכל מיני חתיכות בד, חרוזים ומטפחות יצרנו תחפושות של פיראטים ואני חייבת להודות שמעולם לא נראתי טוב יותר בתחפושת ושמעולם לא הראתי מחשוף כה עמוק כאתמול... חברה הצטרפה אלינו לבושה כגיישה ולאחר כמה צילומים תפסנו מונית למסיבה עם נהג ששוטט ברחובות בניסיון לאתר את הרחוב עד שהגענו באיחור קליל של שעה...אופסי.

לכלת השמחה הזוהרת הבאתי חולצה שיצרתי מבעוד מועד עם קצת צבע כסף והרבה דימיון וכולי תקווה שאהבה אותה (והתאימה למידותיה). היא מיהרה להדביק תגיות כינוי על כולם ובשל המחשוף העמוק שלי, נאלצה להדביק את שלי על החזה. כאילו והמחשוף לא משך מספיק תשומת לב קודם, עכשיו היתה עלי תגית כינוי במיקום אסטרטגי שהיוותה תירוץ מצויין לכל מי שרצה לבהות בו קצת יותר מקרוב P: אכן, זה עבד בצורה מצויינת. אני חושבת שמאז יום העצמאות מלפני שנתיים לא נהנתי מכל כך הרבה תשומת לב ועוד ברוב כה מוחץ של גברים ארוכי שיער, החולשה הידועה שלי 😄

המסיבה התמלאה עד מהרה וסוחררתי בין אנשים, מקצ'קצ'ת ומצחקקת עם חברים, ניקים מוכרים שאני פוגשת לראשונה במציאות וניקים חדשים. התחפושות שהבאתי נחטפו והיה משעשע לראות את אוזני הארנב זונה המפורסמות שלי מככבות על שלל אנשים במהלך הערב (אגב, אם מישהו ראה אותם, אשמח לקבל אותן בחזרה, לא מצאתי אותם מאוחר יותר). היה תענוג לראות איך Diana S זהרה במחוך שלה ונראתה כמו ציור של ויקטוריה פרנסיס 😉

האלכוהול זרם כמים, המוזיקה התחזקה ולמרות שלא היה להם את CLOSER של NIN שהוא ההיי לייט של הערב מבחינתי, נסחפתי עם המוזיקה והאנשים המשתוללים על הרחבה. ככל שהערב המשיך, הליבידו האבוד שלי ששכב בהקפאה כבר מעל חודש, חזר לחיים ותבע את שלו. בשלב הזה, כבר לא שינה לי מי באזור והתחלתי להשתחרר ולהתנהג כאילו הייתי לבד בדאנג'ן הפרטי שלי, כמו "פעם", לפני כמה חודשים. החטפתי ספנקים לכמה בנות ובנים וחטפתי כמה בעצמי אך לצערי הספנקר שלי נשאר תלוי על חגורתי ללא שימוש. שיחקתי קצת עם בחורה (איך שהתגעגעתי לזה!) והמחשוף שלי גרם לכמה בנות לתקוף אותי מינית בשרותים (הו לא! 😉 לאחר שניסיתי להשתין ולהתעלם מהעובדה שיש עוד 5 בנות ביחד איתי בחדר השרותים הגדול...מזל שהיתה לי חצאית יחסית ארוכה הפעם P: פרפרתי בין אנשים והתרחשויות ונהנתי מתשומת לב בלתי פוסקת מארוכי שיער וספגתי מהאווירה המשוחררת של אנשים נהנים ומתחלקים אט אט לזוגות מתגפפים ומסתשנים. בין כל הבלאגאן ריחפה לה כלת השמחה שנראתה מאושרת 😄

רק לאחר שהרגליים שלי הוכנעו מהעקבים והליבידו שלי קיבל בהשלמה את העובדה שיותר מהתגופפויות קלות הוא לא יקבל כלום הערב, פרשנו לטוסט באלנבי ושינה טובה (עד כמה שאפשר לישון כשטאבי מתעקש להתנהג כאילו הוא באמצע מופע סטנדאפ ומתעלם מהפיהוקים הענקיים שלי)

לפני 16 שנים. 24 בדצמבר 2007 בשעה 21:27

יד לוחצת על הצוואר
אזיקים על פרק יד חשוף
להיות למטה על הרצפה הקרה
משיכה בשיער שמטה את הצוואר לאחור



מתי כבר יום שישי?!

לפני 16 שנים. 15 בדצמבר 2007 בשעה 2:35

ועכשיו,
עוברת הלאה,
חזקה מתמיד
תודות לך

לפני 16 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 22:54

בזמן האחרון התחילו להעיר לי כל מיני חבר'ה בעבודה שהשתנתי.
שאני יותר ממוקדת, אחראית, רצינית, מקצועית.
פתאום מצאתי את עצמי עם עוד תחומי אחריות.
ולאט לאט "הוגנבתי" לתפקיד חדש וניהולי...

אז עכשיו אני בכאבי גדילה, מבצעת שינוי בתפיסה ובגישה שבה נקטתי עד עכשיו
במקום לבצע את העבודה המוטלת עלי כשזה הדבר היחיד אל מול עיני כל היום, אני מוצאת את עצמי מחלקת עבודה, עוקבת אחרי ההתקדמות ומריצה פרוייקטים נוספים תוך כדי חניכת עובדים חדשים וכיבוי שריפות.

מוזר לי לעשות את הסוויץ' מאחת שעושה קולות של חיות, הולכת מכות עם החבר'ה ומדביקה על עצמה את הלוגו של החברה בכל מקום אפשרי...למישהי שמשמשת דוגמא לאחרים, כמובילה, כאחראית... מה, התבגרתי?

אבל זאת הזדמנות נהדרת להתפתח ולהתקדם ואני מותשת ונרגשת כאחד.

והכי הכי חשוב, אני שמחה על המיוחד שחולק מהניסיון שלו איתי 😄