לפני 17 שנים. 22 באפריל 2007 בשעה 17:15
זה כמו מתג שנלחץ לבד ומשחרר את סכר הדמעות.
זה כמו מתג שמפעיל לחץ על כל היבלות, על כל מה שכואב.
לא ידעתי שכול, ומקווה לא לדעת.
אך בחרתי בישראל למרות שהיו לי אפשרויות, יש שיגידו טובות יותר.
אני אוהבת אותה.. ואולי יותר מאחרים שנולדו אליה, אך לא בחרו בה, כואבת את כאבה.
יהי זכרם של החיילים, החיילות, המפקדים והמפקדות וכל חללי צה"ל ברוך
יהי זכרם של כל נפגעי הטרור באשר הם, אשר בעיני קורבנות המלחמה הבלתי פוסקת הזו... ברוך....
הדליקו גם אתם נר זכרון.