כדאי לקרוא !!!

עד שלראשונה אני חשה שטוב לי עם מישהו ושגם לו אכפת ממני,

כי זאת לא הייתה הכרות של דייט, של פגישה, אלא שבאה מידידות טובה.

לראשונה, אני מצליחה להנות גם מינית, גם יש בינינו הומור, ולעיתים אף שיחות רציניות.

אמנם יש גם ויכוחים, ריבים , אבל גם עם זה אנחנו מתמודדים.

איתו אני כל הזמן חשהה בצורך לחבק, לנשק,ללטף..

ומצד שני, שמתי לב שדווקא בגלל זה (ככה נראה לי, מהכרותי עם עצמי גם) אני מתחילה באכילת תסביכים רציניים, שאני מנסה להשתלט , אך קשה.

אני יותר מקנאת לו, יותר חשוב לי לדעת מה הוא עושה, נלחצת שלא עונה, חושבת כל הזמן על מה הוא מרגיש אליי, האם הוא כועס עליי, האם הוא חושב, מתגעגע?!

אני נורמלית?! נראה לי אבדה שפיותי:)


שבוע טוב.