שקיפויות

הנוריות שהבאת עומדות זקופות באגרטל הזכוכית הרבוע
כשלקראת חזרתך ינמיכו ראשן למצב רפוי וכנוע.
מאז סיפרתי לך כמה אוהבת כלניות, עומד האגרטל הרבוע בכל שבוע כשבתוכו נטועות כלניות
לעיתים אדומות, לעיתים סגלגלות ולעיתים ערב רב של גוונים.
בפעם האחרונה הבאת נוריות
צהובות, כתומות, אדמדמות, כתמי צבע אור נגוהות חמים של קרני שמש לוטפות
הכלניות די מהר נכנעות, מרכינות ראש, גופן משתוחח, פוערות את עצמן ללא בושה.
הנוריות לעומת זאת גופן אינו נקלה, נפשן אינה נכנעת בקלות, ונראה שרק הזמן והאדם הראוי יזכה בהן.
פעם כשהיית נוסע הייתי כלנית
פעם כשהיית נוסע הדיכאון היה משתלט עלי
פעם כשהיית נוסע הייתי הופכת חלושה כל כך
פעם רחוקה יותר, לפני שחישבת להכנס לחיי, הייתי מנמיכה ראש עוד בטרם, הייתי פוערת נפשי וגופי לאותם שהגירו אל קרבי כאב ומזור אכזר.
היום אני נורית
היום כשאתה נוסע איתנה ובטוחה
היום כשאתה נוסע ראשי נישא בגאווה
היום משתוחחת רק לקראתך
היום נפערת כדי לקלוט אותך
היום מוצפת אורות חמים
היום נעים לי כל כך בפנים

פעם הייתי כלנית
עדיין אוהבת כל כך כלניות ויודעת איתן להזדהות
היום אני נורית
בזכותך:)