בלגן בראש
מי נגד מי?
עיניים מכוסות
אפלה
אין קרן אור
הצלפות קשות בחגורת עור עבה
רעשי בקל החגורה הנגרר במכוון שוב ושוב ליד ראשי מתגרים ושורטים את נימי נפשי
"תצליף כבר!" צורחת
"פוחדת!"
"לא יכולה לחכות!"
"נו!"
"17, בגלל שגמרתי בלי רשות"
"18, בגלל שגמרתי בלי רשות"
"למה ברגליים?"
"אוף!"
סימנים
קשירות
יד מפסקת
אצבעות חודרות
ויברטור רוטט
פלאג מבקע
מיצי תאוותי נמרחים על פני
מוחדרים לפי
כאב מטפס ומיתמר
צורחת
מתענגת
מתחננת
מקללת
לא בוכה
חזקה!
את זה רצית? שואלת
מי נגד מי? בלילות לא נרדמת
בלגן בראש
כאן ביקשת להיות?
נהנית?
כן, לא, כן, לא,
כן!!!
אחד שאכפת לו ממני באמת אמר לי
"את לא שלמה, לכי לפסיכולוג שיוציא אותך מזה"
"יש לך בלגן בראש"
"לא הולכת" השבתי
"כרגע לא רוצה ולכן גם לא יכולה אחרת"
"אל תדאג, לכשארצה אצליח"
"את כבר מכורה" - ענה
"כמו אותו מעשן כבד שאומר שאם רק ירצה יפסיק"
מכורה
שבוייה
מפורקת
חסרת מנוח
מופעמת
מרוגשת
כואבת
עצובה
מבולבלת
בלגן בראש
ילדים
עבודה
ועוד עבודה
ועוד
ציור
תערוכה
משפחה
בלגן בראש
דוהרת ברכבת שאיבדה את הבלמים
צפירות הקטר מהדהדות ומחרישות את אוזני
פוחדת
לא רוצה לרדת מהפסים
נאחזת בטוב
נתלת בו
יש טוב והלא תאבת חיים אנוכי
הרכבת לא תצליח לנשל אותי...
נלחמת
הרכבת מאיטה
צפירות הקטר נחלשות
הולך ונעשה יותר טוב
לפני 17 שנים. 11 בינואר 2007 בשעה 20:19
