כולם ממרקים את הבית לקראת פסח ואני במקום לנקות מלכלכת בצבעים..
זוג חדש נרקם כאן על הקנבס, בזרם של צבעים ניגודיים, בדיוק כמוהו וכמוה,
הוא שחור והיא לבנה, והם רוקדים לצליליי מוסיקה לא נודעת.
בדר"כ יודעת לאן לקחת ולהוביל את היצירה. בסשנים של ציור, אני השולטת, הגבירה, אני האחת והיחידה המחליטה,
אך הפעם מרגישה שהיצירה לוקחת אותי, בדיוק כמו בסשן אחר, אמיתי...
לאן היא לוקחת אותי? האמת שלא יודעת, אין לי שמץ של מושג..ומתחילה, למרות ואולי בשל החשש, להנות מהלא נודע המסקרן הזה..
יודעת רק שזה אקספרסיבי וחייתי יותר בתחושות. מרגישה שהזוג, שרוקם כאן עור וגידים,
מרוכז עם עצמו בתהליך מפעים... וממש בדומה לסשן, יודעת כמעט תמיד בוודאות איך נכנסתי אליו,
אך כמעט לעולם אין לי מושג כיצד אצא ממנו, כיצד יסתיים..
בינתיים בתחושה טובה, ואפילו מפעימה...
מייחלת עבורם, עבור הזוג שמקבל ממני חיות, שגם אצלם יסתיים בטוב:-)