בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משב אויר

משב אויר הנושא עימו קצת ממני , קצת מהעולם.
לפני 18 שנים. 30 במאי 2006 בשעה 17:29

קח אותי
שים אותי בכל מצב בו תראה לנכון
אתה הרי יודע שגם אם אני מביעה התנגדות - זה לא תמיד מה שאני רוצה באמת.
הלב והראש לא מחוברים אצלי ללשון .
כשאתה דורש ממני לומר - אתה דורש את הבלתי אפשרי ... המילים פשוט נתקעות שם ולא יוצאות.
זה דבר אחד להיות שם עבורך , לזחול אליך בכל הינף אצבע , להיות שם כלי לעינוגך ,
זה דבר אחר לבקש זאת ממך .
קשה לי כל כך - אז זה חודר כל כך למודעות ...
אם אבקש - זה לא אתה שעושה לי זאת , זו אני שמבקשת .
אני שם , מתאמצת כל כך לעשות כרצונך ולומר - ופשוט איני יכולה .
תבין , אם אגיד , אם אבקש , מה זה אומר ?
הרבה יותר קל לי להתחבא מאחורי מסכה של שתיקה ולקוות שתבין לבד.
המלחמה הזו שלי בי , מתי אצליח לצלוח אותה ?
ועד אז אני שם , שותקת , מתאמצת , לא תמיד מצליחה להביע
ורק הגוף מסגיר את סודי
מלשין לך את מה שלא יכולתי לומר ...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י