טוב, נראה לי שאני צריכה לכתוב משהו. בעצם - נתבקשתי לכתוב משהו
אבל מאיפה להתחיל?
מהיומיים שהברזתי מהעבודה שנתנו לי קצת אויר לנשימה?
משרשור המומולדת המרגש שפתח לי התוכי והגיבו בו חברים טובים ואנשים יקרים?
אולי דווקא כהרגלי אכתוב על הבאסה שחוויתי כל אתמול אחרי שאוש כעס עלי יום שלם (הוא טוען שהוצאתי עליו את העצבם על אבא שלי)?
ובל נשכח את הצד הדומיננטי שבי - צד הקיטורים, ואספר לכם על העיפות והשרירים התפוסים מרוב נקיונות והמזגן המטפטף.
וללא אנקדוטת עוגה לסיום זה הרי לא שווה - אפיתי עוגת מומולדת, בעצם טרם אפיתי אותה. הבלילה היתה מוכנה בתבנית כבר אבל היא היתה דפוקה והכל נשפך על השיש והריצפה. נאלצתי לאפות אחת חדשה (שהיום היא כבר היסטוריה)
אני חושבת שכל זה לא נאה ולא יאה - אני רוצה להתחיל בכך שנעמתם לי מאד אורחיי היקרים
עשיתם לי פשוט טוב על הלב!
זה לא רק מלא החופן צומי אלא באמת הרגשת אהבה
כל מי שבא אלו אנשים שאני פשוט אוהבת. אוהבת, מעריכה ומוקירה.
תודה לכם שבאתם, תודה רבה על המתנות, תודה רבה על המחמאות בבלוגים ובטלפון - ותודה רבה על מי שאתם.
יאללה.. מתחילים! :
כל היום אוש אץ רץ והתרוצץ. עמל קשה ועוד שיחק כדורסל. לא ישנו דקה ובתשע וחצי חיכינו וציפינו לקבל האורחים.
אבל מי לא בא? מיכאל (ו/או כל ניק אחר שעולה על דעתכם)
לא שהיו לי אשליות בקשר ללונדון אבל 9 וחצי בדרך כלל אמור להביע 10-10 וחצי במחוזותינו.
או וול (כמו שאומר התוכי) לפחות ראיתי כל כוכב נולד...
לבסוף התקבצו להם האורחים ואני כמו פרה חרוצה הוצאתי את כל מלאי מקררי החוצה.
התישבו להם במרפסת ולא בסלון הממוזג מלא הכל טוב.
לא מצאתי את מקומי זמן רב.
קשה להיות מארחת - לדאוג שלא יחסר, שכולם נהנים, מכירים ונינוחים.
לחץ לחץ - איפה ישבו? חם מידי? חסר משהו? חסר מישהו?
לבסוף המצב התיצב וכולם מצאו את מקומם (אני במרפסת נתונה לחסדי המסג'יסט המוכשר הלא הוא ו. בפרווה)
היה שווה אתמול להיות בחורה. לא חושבת שהיתה מישהי שלא נהנתה מאיזה מסג', נעמים או ג'ילג'ולים.
לאחר סשן מומולדת נרחב שכלל כיבוי נרות שוב ושוב עד שסי תצלם, שירת יום הולדת בקולי קולות, אכילת עוגות וקינוחי המומולדת בלי להחסיר דבר, הרמה של פרה אחת שמנה + עובר השוקל כמו חצי חב' גבנ"צ אל על 30 (!) פעם ללא התנגשות תקרתית,
הגיע לבסוף שלב פתיחת שלל המתנות (תודה! תודה! תודה! )
קיבלתי שלל פרות (אני כבר מתה לראות את העיינית הזו תלויה!)
איפור משגע!
ספרים שקלעו למטרה, סינר סקסי שאוש כבר מחכה לראות אותי איתו מבשלת...
שלל יצירות פרי ידיה של הפיונת המוכשרת AKA "אל תקראו לי פיה!"
ומתנה שחיכיתי לה זמן רב ומי יכול להביאה אם לא הזוג הנוצץ - פלאג אנאלי ורדרד שעבר מיד ליד (אל דאגה! אני אשטוף היטב לפני השימוש יא פולניות)
איזה כייף שיש מומולדת!
נמשיכה? התגלגלתי שוב למרפסת, תחת ידיו של רב האומן לו רק לשמוע שאוש בעצמו נותן טיפול דומה אי שם בפנים.
השיחה גלשה לה לשעות הקטנות של הלילה ונסבה סביב הנושא (הלא) חביב - ביזאר קשה.
היה פאקינג מוזר...
באיזה שלב אוש נורא התעצבן שלא הקשיבו לו. איזה זוג נחמד החליט לקחת לו זמן איכות צדדי והשאר כל ילדים קטנים הלכו לרגל.
אוש המבוגר האחראי ביקש שיפסיקו אבל בסוף רק בלונדינית אסרטיבית הצליחה להחזירם למקומם.
מהשלב הזה הכל התחרבש לי.
אוש ישב מצוברח בסלון וההנאה שלי נחמצה.
אחר כך בלילה (ובבוקר) הוא התחנף כמו שצריך.
זהו פחות או יותר
כאילו, לא זהו - היה עוד הרבה - צחוקים מרובים, שיחות משעשעות, משחקי נגיעה ורטיבות עצומה שהצטברה לי בתחתונים
אבל זה כבר לפוסט אחר P-:
תודה לכל מי שבא!
אוהבת אתכם המון!
}}{{
לפני 17 שנים. 11 באוגוסט 2007 בשעה 18:05