אושה לנד

מאז גיל ההתבגרות טענתי שאמונה (ולא משנה אם זה אלוהים, אללה, ישו, בודהה, אסטרולוגיה, גרפולוגיה, קלפים, קריאה בקפה או הרבי נ-נח-נחמ-נחמןןןןןןן שהכרטיסי הטיסה לקבר שלו השנה התיקרו עקב קרטל אכזרי - אלוהים להיכן הדרדרתי?! צפיתי אתמול אשכרה בחדשות - החזירו את הבובה דורה למדפים ייפי) היא צורך פסיכולוגי של האדם.
ברגע שהתזה הזו עמדה מול עיני הרגשתי צבועה לפנות לכח עליון לעזרה.
שהייתי ילדה בת 7 ואמא שלי לא הצליחה להיכנס להריון ביקרנו בכותל במסגרת טיול בירושלים. ביקשתי מאלוהים שיוולד לי אח או אחות - לאחר שנה נולדה לי אחות ולאחר שנתיים אח. האמנתי שזה מה שעזר (בתוספת לזריקות הפרגונל שאמא שלי קיבלה).
בגיל ההתבגרות האמונה שלי התפוררה. גדלתי בבית חילוני שחוץ מסדר פסח כהילכתו לא ממש ניתן לקרוא לו בית יהודי. בית ישראלי - יש מזוזה רק בדלת הכניסה, עשינו לאחי ברית מילה, הדלקנו חנוכיה רק שהאחים שלי היו קטנים אם זכרנו בכלל, יום כיפור עבר עלינו עם שלל סרטים, פיצוחים וממתקים והסטייק הכי מוערך היה סטייק לבן.
הרגשתי שהאמונה - זו שסבא שלי האמין בה אינה שורה בביתנו אבל שהבעתי את דעתי בענין בפני אחי הקטן (כפרה עליו התגייס שלשום) והוא חזר אחרי כמו תוכי - אין אלוהים - ההורים שלי חטפו קריזה.
ההורים שלי לא מאמינים באלוהים אבל גם לא לא מאמינים באלוהים. זה פשוט לא אישיו.
אבל ככל שמזדקנים אני שמה לב לאמונות הטפלות הדביליות ששורות במחוזותינו -
למשל :
גם הסבתא הרומניה שלי וגם חמתי לא מעבירות סכין או מספריים מיד ליד (ואלוהים ישמור זה נדבק גם בי)
חמתי התעקשה כשעברנו דירה לשים לי בארון המטבח שקית עם מלח ולחם. העפתי את השטות הזו בהזדמנות הראשונה ואמא שלי גילתה והכריחה אותי לשמור את זה עוד קצת.
כלל ידוע נוסף הוא שאסור לגבר לקנות נעליים לחברתו לפני החתונה (וכשהיה מיקרה מביש כזה במחוזותינו הוא אכן נגמר בפרידה).

קיצקץ - למה הפתיחה המתישה הזו?
אין ספק שאני נמצאת בתקופה מאד מאד קשה.
וכשיש כל כך הרבה אי ודאות שאינה בשליטתי אין אופציה מלבד להאמין.
אני מרגישה נורא צבועה.

נחשפתי לאחרונה לדברים חדשים - קראו לי בקלפים (הספרית שלי ישר אמרה שאני אכנס להריון בלי בעיה והפלא ופלא לאחר חודש זה מה שקרה), אני מקשיבה בשקיקה להסברי הנומרולוגיה של חברה טובה, מדיטציות נכנסו לחיי, חברה קנתה לי אבן רובי כתכשיט שסגולותיה מתאימות להפליא את מצבי, אני עומדת לקבל מתנת יומולדת מדהימה - מפה אסטרולוגית אישית ואתמול לראשונה בחיי ענדתי סרט אדום.

אמא שלי רצתה. קנתה לאחותי ולי נגד עין הרע בגלל הצל הכבד בחיינו כרגע. אז נכון שלא מדובר בחוט מעפן אלא במין תכשיט עם סוגר וחמסה מוזהבת קטנה אבל זה מרגיש לי מוזר.
אבל אני עונדת את החוט בכל זאת (לפחות עד שאלבש חולצה ורודה שאינה מתאימה).
אין לי מה להפסיד.
נאחזת באמונה של אמא שלי - (1. התקופה הרעה של מזל אריה תסתיים בספטמבר. 2. החלום שאמא שלי חלמה בלילה שלפני שנודע לנו על הבעיה בהריון - על תרנגולת שמנה - משעשע שלא פרה חחח - שנתקעת בחבלי הכביסה שלה, עושה הרבה רעש, מעיפה נוצות אבל משתחררת בסוף בלי להטיל ביצה - כלומר בלי להפיל. וואט אוור...)
כנראה שאין לי ברירה ולכן אין לי ברירה אלא להאמין.

____________________________________

לא הלכתי היום לעבודה. לא התחשק לי.
חייבת לסדר את הבית. לעבור על כל החדרים ולזרוק זבל, לעשות אבק וכביסה.
שיראה נורמלי ליום שישי. גם קניות אנחנו חייבים לעשות (אתמול התעצלנו).
טוב שנזכרתי - חייבת לבדוק מהם המצרכים לעוגת המומולדת.

טוב תיכף
עוד כמה דקות במחשב...