אושה לנד

פותחת את העיניים
יום חדש
השעון דופק
ומחשבה אחת בראש - התשובה

מוצאת את עצמי במתח נוראי
משהו שאין לי עליו שליטה
חוסר ודאות כואב

ואוש מתקשר
קופ"ח מזדיינת
עוד לא העבירו את הטופס. בלי טופס אין תשובה
אז הוא מתקשר לצעוק
אני מנסה להפעיל קשרים כלוביים
בינתיים ממתינים

טלפון
מהעבודה.
האמת היא התקשרה אתמול אבל משהו לא הסתדר.
עכשיו אפשר לנשום עמוק ולפחות דבר אחד מאחורי.
הסכימו לתת לי עוד קצת כסף. אני אשאר עובדת חברה עד חודש לפני הלידה.
ואקבל משכורת נוספת כבונוס, כלומר מבחינה כספית אני מכוסה עד ללידה.
זה מה שרציתי. מה שביקשתי.
והכי טוב בכל הסיפור - שאני לא צריכה להגיע יותר!
אני חופשיההההההההה!
אין יותר פקאצה!
תקעתי אותה עם כל העבודה.
והיא עוד לא יודעת מה מחכה לה...
יש איזה משלוח ענק שמגיע מחו"ל ויש לאתר עבורו את הוכחות היצוא.
זו עבודת נמלים מתישה והיא תצטרך בטח לעשות את זה!
ואין יותר להזמין אנשים לראיונות
ולפתוח דלת
ולהחתים שוברי חניה
ולהכין משלוחים
ולהתעסק עם הדואר
ולהרים את הטלפון
ולעשות משכורות
ולהתעסק עם חשבוניות ואישורים
ורכש
ו.. ו... ו...
אני חופשיהההההההההההההההההההההההה!

אבל רגע, זה אומר שאני עקרת בית.
צריכה לנקות
ולכבס
ולגהץ
ולבשל

סו פאקינג ווט?
אני חופשיה מפקאצות!

הניקיונות יחכו עוד יום כי אסור לי עדין להתאמץ וגם ב1 אוסף אותי חמי לחיתוך.


מי יתן והבשורות הטובות ימשיכו לזרום

החזקת האצבעות זה לא סתם תחינה נואשת לצומי.
לפני הכלוב הייתי חברה בפורום "נשואים טריים" בתפוז
ושם היתה מן מסורת החזקת אצבעותש כזו שעבדה.
אולי, אולי אולי אולי אנרגיות חיוביות של אנשים יקרים יועילו.