איהההההההההההההההההההההההההההההההה
ציר
זהו. אפשר לכתוב בשקט במשך 3 דקות.
מאושפזת כבר משבת והמתנחל הקטן לא רוצה לצאת.
החליטו על זירוז.
הגיע לו רופא מוזר ביותר, קצת קופיפי, חשבתי שהוא סניטר או משהו והוא דחף לי אצבעות.
בראיה לאחור הוא הרופא הכי נחמד ונורמלי פה, עם עגילים ודיבור מתחנגל
מהשניה הראשונה התחלתי להרגיש את הציר. כולה מדובר בכאבי מחזור חזקים (ואני בכלל חשבתי שיהיו כאבים חדשים ובלתי מוכרים). היו לי טיפטיפה לפני אבל עתה יכולתי לזהות אותם.
כל הלילה סבלתי מכאבים אבל לא בשמיים. הם נמשכו יותר מיממה וגוועו להם.
זירוז מס' 2 נכנס הבוקר ע"י מתמחה שלא יודע מהחיים שלו ולא הרגשתי חצי דבר.
הערב זירוז מספר שלוש הפעיל שוב את הכאב ואני בעיצומו בשניה זו.
כל שלוש דקות.
לפני שאתם מתלהבים שתבינו :
עדין אין שינוי
כולה פתחה של 1
רק 70 אחוז מחוק ועוד אחורי
כמו שאמרתי - מתנחל.
אוש המדהים עוזר לי מאד
שלחתי את הוריי הביתה, אמא שלי תצטרך כוחות
בכלל הימים פה לא פיקנייק+ 3 מיגרנות ביום אחד (שיא חדש)
הכניסו אותי לחדר עם עולה חדשה מדרום אמריקה.
היא ודודה שלה הגיעו מאילת והן לא סותמות את הפה לשניה.
זה ממש כמו להיות קשורה 24 שעות מול ערוץ ויוה. למזלי עברתי חדר היום ומקווה לשקט.
זהו בעצם.
כולכם מחממים את ליבי עם ההודעות, הטלפונים והדרישה בשלומי.
מקווה לעדכן שוב בקרוב עם בשורות טובות.
לילה טוב!
לפני 16 שנים. 4 בפברואר 2008 בשעה 20:52