אושה לנד

למה אני מוצאת את עצמי שוב ושוב במקומות שעושים לי רע?

למה השינוי החיצוני והפנימי שאני עוברת לא מחלחל עד הסוף ואני עדין שרויה בחוסר בטחון וחוסר פרגון לאחרים?

למה הקנאה שלי מרימה את ראשה?

הפעם מדובר בעוד קבוצת עירום שמצאתי את עצמי בה.

החברות הישנות מעלות שם תמונות יפייפיות ואני לא מעזה :

1. למה שאעלה תמונות עירום שלי לרשת בכלל?

2. אין שם חתיכים ופוטנציאלים 

3. יש שם חברות שלצערי ולשמחתי כבר לא רלוונטיות עבורי

4. לא יודעת להצטלם ככה

5. אני נראת זוועה בלי בגדים.

הבגדים הפכו לשריון שלי. גם החברתי.

אושניסטה הפשניסטה. מזמינה וקונה, מרכיבה לי אאוטפיטים ומעלה. דגה לייקים. זה לא מוביל לשום מקום מקצועי. תחביב.

יותר נח לי עם בגדים, גם בסקס זה סקסי יותר עם אבזור מתאים. הלא אני פטשיסטית.

בגדים מסתירים, מפנים את תשומת הלב אליהם ולא לחלקים הפחות טובים שלי.

מתעצבנת מכל הבגדים עם החורים באפליקציה. לא רוצה לחשוף גב וגלגלים. הבו לי בגדים מכסים בטן וחושפי ציץ.

עכשיו אני בקטע של שילובי צבעים משמחים.

הייתי חייבת אמש צבע ורוד משמח ולא בורדו חורפי כדי להעלות את מצב הרוח ולהרים לעצמי.

מה שכמובן הכי מרים זה החברות האמיתיות הטובות שלי שהכי מחבקות ומפרגנות. אני היום במקום שטוב לי והגיע הזמן שאצא ואוותר סופית על מקומות שעושים לי רע.

אבל כן הייתי רוצה להרגיש סקסית ונחשקת. גם בלי בגדים.