אושה לנד

סופסוף עשינו זאת
איפסנו אותו, עם חשש כבד מצידי, אצל סבתא וסבא ויצאנו לקרוע את העיר... טוב נו, בעיקר לקרוע את הסדינים.

אוש התעקש מזה זמן מה לבצע את המהלך הזה ולי כל מה שנותר היה זה לנעול את הדאגה עמוק בפנים ולהסכים.
ברור שהם גידלו כבר 3 ילדים אבל זה הילד שלי. הילד המיוחד שלי, הסופר צומי שיצא מתוכי שלא ישן ללא שאני קופצת על המיטה ותוך כדי שרה לו את הרפרטואר מצלילי המוסיקה.
האמת שהפיינל פור כמעט החריב את השימחה אבל לבסוף נמצאה נוסחת הקסם ויצאנו על סלינו וטפנו לכיוון ראשל"צ הבירה (הקניונים זאת אומרת).

לאחר שהמכבים ניצחו נשקתי לנושי ויצאנו לחופשי.
תפסתי את מקומי הישן ליד הנהג הכולל שליטה ברדיו וג'ילג'ולים בשיער והתחלתי להתגעגע.
למען הסר ספק הם לא היו כל כך נוראים, הגעגועים, במיוחד שהם מלווים בפסטה פירות ים ו3 כוסות יין לבן משובח.

ברור לכם שקצת השתכרתי...
אבל באמת שקצת. באוטו חזרה הביתה הסוטול נטש והעיפות הפציעה.
אבל אין פריבלגיה לישון כאשר הבית חף מבכי של תינוק.
בקושי הספקתי להוריד את התכשיטים ואוש הוריד ממני את הבגדים ולא את הידיים.
הוא עשה לי נעימים בכל הגוף עד שלבסוף ביצע בי את זממו.
גמרתי בקול תרועה רמה.
פאק! זה היה טוב!

פעם מזמן הבלוג הזה היה מלא בתיאורים כחולים
שלא לאמר שחורים
עתה אני אמא ולא נאה ולא יאה שהוציא ממקלדתי מילים כמו כוס וזין ולהזדיין ולדפוק
אבל בואנה, הוא עם הזין העבה שלו דפק לי תאמאמא של הכוס!

וכל שנותר הוא לישון
לישון!
9-10 שעות של שינה נטולת בכי ודאגות
חבל רק שהתעוררתי עם חלום רע על הפקאצה ההיא מהעבודה.
הנושא התעסוקתי מדאיג אותי רבות, אך אדסקס אותו בפוסט אחר.
כרגע יותר חשוב לציין שענייני הזימה חודשו בבוקר כולל ספאנקים כואבים.
כנראה שגם סשן אמיתי נשאיר למועד אחר. העדפתי להתענג על הזין שלו.

בדרך לראשון עצרנו בגלידה הטובה ביותר, במקום ההוא בדרום ת"א שתמיד עושה לי עקצוצים חמימים.
נראה אם תנחשו...

עולה במדרגות בצעקות "נושי נושי נושי!"
ואין נושי 😒
לקחו אותו לסיבוב ואיך שחזרו התנפלתי עליו עם בוסות.
איזה חיוך, איזה צחוק בקול רם, איזה בפפפ הוא עושה עם הפה!
כ-פרה עליו!!!

מיותר לציין שהקונדומים נשארו במגירה?
אושר כזה מצווה לשכפל!