לפעמים מקבלים החלטות שגויות בחיים אבל הכלל אומר שמהכל לומדים
כל דרך שנלקחת היא חוויה חדשה שניתן להפיק ממנה ידע, לקח או הנאה
הידע הרב שצברתי בחוויה מלאת החושים אתמול כולל בתוכו את השיר :
"בחיאת עיוני, אני לא בוגד" והלקח הנלמד הינו עצום עוד יותר :
לאחר יום מתיש עם הקטן, נסיעה ארוכה לב"ש לארוע משפחתי טומנת בחובה הלם תרבותי, בריאות לקויה, עיפות עצומה ודימום מהאזניים.
לא יודעת מהיכן להתחיל לתאר את הזוועה
גם אם אתעלם מהמיגרנה שהחלה בדרך והבחילה הנוראית בדרך חזרה, אתמול בהחלט היה רע
וזה לא בגלל הטעם הרע, יש בי יכולת להנות מהאתני, מהשונה, תאמינו או לא, אפילו ללא התנשאות
אבל כשמצרפים לתענוג דציבלים מזעזעים אני כבר לא עומדת בכך.
אבל בכל זאת אנסה להכניס אתכם לאוירה.
אולמי "מברוקה" בב"ש
מקום נחמד, באמת נחמד. אתני שכזה לחינות וכו'
לא משנה שלא מפנים הרבה מהשולחנות ובקבלת הפנים אין סכו"ם ואתה נאלץ עם המזלג שלך לנבור בצלחות הענק כדי לקחת אוכל יחד עם כל המשפוחה המורחבת, האוכל הראשוני היה סבבה לגמרי.
ואני אפילו אתעלם מהמנה העיקרית המזעזעת כי מגשי דברי המתיקה המרוקאים מפצים מבחינתי על כל חתיכת בשר בלתי עשויה.
לפעמים זה לא המקום, זה האנשים ובמקרה הנ"ל מדובר בזוג הורים שאוהבים במיוחד את חתן בר המצווה שכל הכבוד לו שספג את כל הנ"ל (אח שלי היה זוחל לתוך איזה חור ונשאר בו), הבעיה שהיה פה "קצת" שופוני אנס.
לא יפה לרדת על לבוש של אנשים אז אתעלם מכך
אבל בלתי ניתן היה להתעלם מכמות הגימיקים שכבר סינוורו והפכו את הכל למגוחך
בקבלת הפנים תזמורת של בחורים צעירים בסגנון אתני. מוסיקה נחמדה מהבחורים היפים עם הראסטות, מה חבל שהווליום הגבוה לא איפשר להנות מהם.
אכלנו את מנות ההתחלה אך הערב החל רק ב9 וחצי כאשר החתן (שוב מדגישה, בר המצווה ולא חתן וכלה) הגיע לאולם במכונית שחורה מקושטת בזהב ופוסטרים שלו על המיול, שופרות ותופים מלווים אותו לאולם והכניסה המרשימה מוצגת על מסך גדול באולם.
הוא עולה על שביל החופה, גם הוריו, וברקע נשמעים נאומים וברכות מוקלטים מראש.
נאום בר המצווה היה מוקלט אף הוא, מה שלא הפריע לחתן לאחוז במקרופון ולעשות בכאילו עם השפתיים.
את כל הקטע הזה ואת ריקוד הסלואו אם-בן המסורתי ליוו זיקוקים, זיקוקים, קונפטי ועוד זיקוקים.
על השולחנות מתנות לאורחים - מלא סוכריות, חמסות וכו'
אך בהחלט ההיי לייט של הערב היה הופעתו המאלפת של האומן האורח
אתם מוכנים לזה רבותיי וגבירותיי?
קבלו במחיאות כפיים סוערות את :
קוקו מאילתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!
מספר פעמים נטשתי בריצה את האולם למרות הקור ולהציל את אזניי הכמעט מדממות.
למה כל כך חזק? למה???
בחייאת עיוני אני לא בוגד אפשר לשמוע גם קצת יותר בשקט! באמת!
כבר שידלתי את אבי להתקפל ואז החל טקס החינה ואני ואחותי נאלצנו ללוות את החתן עם מגשי התופינים, ברוך השם ללא תלבושות.
צעדתי אחרונה בשורה ובמקום להצטרף לרחבה הפעילה עשיתי ויברח לכיוון השולחן, יחד עם הממתקים 😄
סנובית שכמותי
הביתה הגעתי אחרי 2 בלילה
כמה נחמד שהפשושון עשה טובה וישן לילה רצוף ודודה שלי באה לשמור עליו בבוקר, כך שזכיתי בכמה שעות שינה חשובות ביותר.
אחה"צ אני זזה ליום פתוח בתדמור
אולי אתחיל בלימודים ובתקווה לקריירה חדשה ומלהיבה
נחשו באיזה תחום...
ארגון והפקת אירועים 😄
נשבעתי לנושי שהבר מצווה שלו תהיה אלגנטית והרבה פחות מזיקה לעור התוף
לפני 15 שנים. 28 במאי 2008 בשעה 11:33
