אושה לנד

הבטן שלי מפוצצת וממש לא אכלתי כזה המון
אני כל כל עיפה ובאמת כן ישנתי
אני לא כזאת אנונימית ובכל זאת לא מכירים "אותי"

אתמול בערב שוב התמזל מזלנו לנצל את הסבאבתא המופלאים בפעם השלישית השבוע ולאפסן את הנוש. גם ככה היינו מוזמנים לארוחת ערב אצל חברים והחלטנו שזו הזדמנות להעלות נשכחות ולבקר במועדון ההוא שפעם היו בו מסיבות נהדרות.

היום התחיל בשיעור בריכה והפעם אני זו שנכנסתי עם המצ'יסטה הקטן שנתלה על החבל. התעייפתי נורא, כנראה אפילו יותר ממנו וישנתי ממש טיפונת בצהריים ובכל זאת החלטנו ללכת על התוכנית המשולבת. אצל החברים חיכו לנו הררי סושים. כמה וכמה זוגות הבריזו ופשוט היה המון המון המוןןןןןןןןן סושי שהמארחת הכינה במיקצועיות. לא הפסקתי לזלול וגם מוקפצים עד שנזכרתי שהיא למדה קונדיטוריה ושווה להשאיר מקום למתוקים.

אחח איזה מתוקים! יענו קרמבואים ממולאים במקפא שוקולד לבן, פאי אגוזים מהחלומות וכיפת מוס שוקולד. עם כזאת כמות של אוכל לא פלא שלמרות שהכריחו אותי לתדלק עם 3 שוטים של פיג'לינג לא הצלחתי להתחיל להשתכר.
לאחר שקיבלתי חיבוק ונשיקה ממאהב צעיר אספנו את המשרתת הצרפתיה שלנו להערב.
טוב שנזכרנו בשניה האחרונה שכדאי שאני ארד לקנות לה סיגריות, אלמלא כן, המוכר הקטין והסטלן היה מתפלץ מהתלבושת והבג'ג'ים המוצגים לראווה.

כמה זמן לא ביקרנו במועדון הזה (ההופעה של התוכי לא נחשבת לצורך הענין) והופתעתי לגלות שאני ממש אבל ממש לא מוכרת. לא נפגע לי האגו חלילה וחס רק נצבט קצת הלב שהחברים שלנו בדרך כלל יוצאים למקום השני (שגם אותו אני מעריכה את מפעילו ופועלו) עם המוסיקה שפחות מתאימה לנו.
מה לעשות. אני ואוש מיין סטרים. מעדיפים מוסיקה מרקידה והאוירה היתה לנו נעימה ביותר.
מה חבל שהיינו עייפים וחתכנו ממש מוקדם.

ובכל זאת היה משובח.
למרות שהצטיידתי בחולצה נטולת מחשוף ידעתי שרק אני חשובה לו.
למרות שאנחנו נשואים+ ילד אני מתישבת למרגלותיו והוא מתופף על לחיי.
למרות שאנחנו בסביבת סינגלים בעיקר, אנחנו כזוג שקועים זה בזו, רוקדים ומתגפפים, עם קריצות של שליטה שעושות לי את זה ביג טיים.
ותהיה פעם הבאה, בלי נדר.

בבוצהריים הינו מוזמנים לבראנץ' מומולדת של אחייני הג'ינג'י.
הפצפון כבר בן שנה וחגגנו לו לפי המסורת עם מלא מלא אוכל.
עכשיו אני בבית. מפוצצת. עיפה.
אך ממש ממש מרוצה.