אושה לנד

למה סופי שבוע ניגמרים כל כך מהר? וגם אם לא עושים בהם שום דבר מיוחד?
לפחות תם השבוע המזויע הזה שהחל בהקצנת הצינון והסתיים בכך שהדבקתי גם את הגברים שלי.
אצלי חל שיפור (חושי הטעם והריח שבים לאיטם ואילו אצל הקטן השיעול רק מחמיר. מחר שוב לרופאה).

רק אתמול בלילה ישרנו לבסוף את ההדורים ובמשך היום קיבלתי ממנו משב רוח חמים.
מקווה שנתמיד וההרגשה הרעה משני צידי המתרס תעבור ולא תשוב.
אני לא בנויה לדרמות בשלב זה בחיי. רוצה שקט ושלווה מלווים באינטימיות קוסמית מלאה בקוצ'י מוצ'י.

והנה עוד שבוע מתחיל, שיגרה משמימה.
איך לגרום לה להיות חיובית יותר הפעם? אינני יודעת.
אני יודעת מה ישמח אותו, או לפחות יקל עליו.
אולי אני צריכה להיזכר בעצה של עצמי ולחשוב על תחנות האושר הקטנות שבדרך כמו חול המועד הממשמש ובא כי תכלס חוץ ממנו אין לי שום דבר באופק.
חיי החברה שלנו מתכנסים סביב האפס והבילוי הזוגי מדשדש מאחור וזה לא כייף בכלל בכלל.